סימן רפא: מי כשר לכתיבת ספר תורה, ואם אמר הסופר שלא כתב האזכרות לשמן
סעיף א
ספר תורה שכתבו אפיקורוס, ישרף. כתבו עובד כוכבים, יגנז. נמצא ביד אפיקורוס, ואינו יודע מי כתבו, יגנז. נמצא ביד עובד כוכבים, ואינו יודע מי כתבו, יש מי שמכשיר ויש אומרים יגנז. וחייבין הצבור לקנותו ממנו בכדי דמיו או יותר מעט ולגנזו, כדי שלא יזלזל בו. ואם רצה להעלות בדמיו יותר מכדי דמיו הרבה, מניחין אותו בידו. ואם הוחזקו שבזזו עובדי כוכבים ספרי ישראל, תולים שאותם ספרים שלהם היו וקורין בהם.
סעיף ב
גר שחזר לסורו מחמת יראה, כשר לכתוב ספר תורה.
סעיף ג
ספר תורה שכתבו מסור, עבד, אשה, קטן, כותי, ישראל מומר, פסולין.
סעיף ד
ספר תורה שכתבו ממזר, יש פוסלין. (והוא הדין גר תושב) (מרדכי סה"ק).
סעיף ה
ספר תורה שאמר הסופר לאחר שיצא מידו: לא כתבתי האזכרות לשמן, אינו נאמן לפסלו. אבל נאמן הוא להפסיד כל שכרו. ולמה אינו נאמן לפסלו, שמא לא נתכוין אלא להפסיד על הלוקח או על זה ששכרו, ודומה שאינו מפסיד באמירה זו אלא שכר האזכרות. לפיכך אם אמר: ספר תורה זה עורות שלו אינם מעובדים לשמן, מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן לפסלו, שהכל יודעים שאם אין העורות מעובדין לשמן אין לו שכר כלל.
הגה: מיהו כשכר חומש בעלמא חייב לשלם לו, דהא מכל מקום לא גרע מחומש (מרדכי פ' הניזקין).