סימן י: יתר דיני סכין
סעיף א
סכין של משמשי עבודת כוכבים חדשה, או ישנה שאין בה משום גיעולי עובדי כוכבים, מותר לשחוט בו בהמה בריאה מפני שהוא מקלקל; ואסור לשחוט בו מסוכנת, מפני שהוא מתקן; סכין של עובדי כוכבים שהשחיזה בריחים שלה, (ע"ל ס"ס קכ"א), או אם היתה יפה שאין בה פגימות ונעצה בקרקע קשה עשרה פעמים ואח"כ שחט בה מותר; ואם שחט בה בלא שום הכשר, מדיח בית השחיטה, ואם קלף הרי זה משובח. ועל כן יש לקלפו. (רוב הפוסקים).
הגה: ובמקום הדחק שאין לו סכין אחרת, מותר לשחוט בה כהאי גוונא לכתחלה, אבל לא ישחוט על מנת לקלוף אח"כ (טור בשם הרא"ש ורבי ירוחם).
סעיף ב
סכין ששחט בה, כשרה, אע"פ שהיא מלוכלכת בדם מותר לשחוט בה פעם אחרת, אבל אסור לחתוך בה רותח; ומותר לחתוך בה צונן על ידי הדחה שידיחנו תחלה.
הגה: ואם רוצה להגעילו לאכול בו רותח, סגי ליה בהגעלה על ידי עירוי אף על גב שאינו ככלי ראשון. (ארוך כלל נ"ח בשם מהר"ם).
סעיף ג
סכין ששחט בה טריפה, אסור לשחוט בה עד שידיחנה בצונן או יקנחנה בדבר קשה; ונוהגין עתה לקנחה יפה בשער הבהמה בין כל שחיטה ושחיטה, ושפיר דמי; ואם שחט בו בלא הדחה, ידיח בית השחיטה; ואם רגיל לשחוט בו טריפות תדיר, צריך נעיצה עשר פעמים בקרקע קשה.