סימן יא: באיזה זמן שוחטין, ודין השוחט בתוך המים
סעיף א
לעולם שוחטין, בין ביום בין בלילה; במה דברים אמורים, כשאבוקה כנגדו, אבל אם אין אבוקה כנגדו או ביום במקום אפל, לא ישחוט; ואם שחט, שחיטתו כשירה. (וב' נרות חשובים אבוקה) (מהרי"ל ואגודה).
סעיף ב
השוחט בשבת וביו"כ, אע"פ שאילו היה מזיד בשבת מתחייב בנפשו ולוקה ביוה"כ, שחיטתו כשרה.
סעיף ג
אין שוחטין לתוך ימים ונהרות, שלא יאמרו, לשר של ים הוא שוחט; ולא לתוך הכלים, שלא יאמרו, מקבל הדם לזורקו לעבודת כוכבים; ואם יש בכלי מים, שאז אין הדם ראוי לזריקה, אם הם צלולים לא ישחוט בו, שלא יאמרו לצורה הנראית במים שוחט; ואם הם עכורים, מותר; וכן אם יש בכלי עפר, מותר לשחוט בתוכו.
סעיף ד
היה בספינה ואין לו בה מקום פנוי לשחוט, יכול לשחוט על גבי כלים והדם שותת ויורד לתוך המים; או מוציא ידו חוץ לספינה ושוחט על דפנותיה והדם שותת ויורד לתוך המים, ואינו חושש.
הגה: מקצת שוחטין נזהרין שלא לשחוט שום אווז בטבת ושבט, אם לא שאוכלין מלבה, משום שקבלה היא שיש שעה אחת באותן חדשים אם שוחט בו אווז, ימות השוחט אם לא אוכל ממנה; ונוהגין לאכול מן הלב. (תשב"ץ בשם ר"י חסיד).