סימן כב: באיזו מין צריך לשחוט הורידין
סעיף א
בעוף צריך לשחוט הורידין (פי' חוטים שמהן יוצא הדם וינ"י בלע"ז), או לנקבם בשעה שהוא מפרכס שעדיין הדם חם, כדי שיצא ולא יתקרר בתוכו; ואם לא עשה כן, לא יצלנו שלם, ואם צלאו שלם ישליך הורידין ויחתוך סביבם כדי נטילה, שהוא כעובי אצבע.
הגה: ואם נמלח כך, מסירין אח"כ החוטין ושרי; ויש מחמירים לקלוף סביב החוטין (אגור בשם מהר"י מולין);
ואם בשלו שלם מחטט ומנקר החוטים; והשאר, אם יש בכל מה שבקדרה כדי לבטל הדם שבכל החוטין בס', מותר.
הגה: ואם הסירו הראש ממנו, לא מקרי שלם (מרדכי והגהות אשיר"י ואגור ותשובת מהרי"ל סימן נ"ח ע"ש); ולכן נהגו להסירו מן העופות השלמות; ועיין לקמן סימן ע"ו אם לא נשחטו הורידין.
סעיף ב
הבהמה אין צריך לנקוב הורידין בשעת שחיטה, מפני שאין דרך לצלותה שלימה; אבל אם רוצה לצלותה שלימה, צריך לנקוב ורידיה בשעת שחיטה; ואם לא נקבם, אסור לצלותה או לבשלה שלימה.
הגה: ואם צלאה או בשלה שלימה, דינה כמו בעוף (בית יוסף לדעת כמה פוסקים). וסתם עוף נשחטו הורידין, וסתם בהמה לא נשחטו. וכל זה כשיצא דם בשעת שחיטה, אבל אם לא יצא דם אין חוששין לשחיטת הורידין, דהא לא נתעורר הדם לצאת (ר"ן פ' השוחט בשם רשב"א והוא במשמרת הבית דף כ').