סימן מג: דיני טריפות בטחול
סעיף א
ניטל הטחול, כשרה.
סעיף ב
הטחול, ראשו האחד עב והשני דק כבריית הלשון, אם ניקב בראש העב נקב מפולש, טריפה; ואם ניקב נקב שאינו מפולש, אם נשאר תחתיו כעובי דינר זהב, מותר; פחות מכאן, הרי הוא כמפולש, וטריפה. אבל אם ניקב הדק, כשרה.
הגה: ואפילו נחתך במקום הדק, כשרה (טור). נקרע הטחול או נימוקה או לקתה בשינוי בשר, דינה כניקבה (שערים והג"א); וכן כל מקום שהבשר רע ונרקב, דינו כניקב. ואם מים בטחול, אפילו עכורין וסרוחין, אם הבשר סביביו שלם, כשר. (ב"י בשם מרדכי והג"א וע"ל ס"ס נ').
סעיף ג
יש מי שכתב שכל מה שדבוק לכרס קרוי עב, ולא יותר.
סעיף ד
עובי דינר זהב לא ידענו שיעורו, ומכל מקום נראה שהוא פחות מחצי עביו.
סעיף ה
נמצאו שני טחולים, כשרה, ואפילו דבוקים זה לזה בצד העב.
הגה: ויש מחמירים אם נמצא כמין טחול בצד העב (הגהות ש"ד סימן פ"ט ומ"כ בשם מהרי"ל ומהר"י מולין); וטוב להחמיר, אם לא במקום הפסד מרובה.
סעיף ו
טחול העוף עגול כענבה, ואינו דומה לשל בהמה, לפיכך אין הנקב פוסל בו.