סימן מט: דיני טרפות בקורקבן
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן מט: דיני טרפות בקורקבן

סימן מט: דיני טרפות בקורקבן

 

סעיף א
הקורקבן יש לו ב' עורות, ניקב זה בלא זה כשרה עד שינקבו שניהם זה כנגד זה, אבל אם נקבו זה שלא כנגד זה כשרה.
 
סעיף ב
ניקב, ושומן שעליו סותמו, כשר.
הגה: וכל שכן אם לא ניקבו כל שני העורות, אע"פ שלא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב, שכשר (תה"ד סוף סימן קס"ה).
 
סעיף ג
אם נמצא מחט תחוב בו מבפנים דינו כדין מחט שנמצא בהמסס ובית הכוסות.
הגה: אם המחט נמצא בעובי הבשר ולא ניכר מבפנים ולא מבחוץ עיין לעיל סימן מ"ח.
 
סעיף ד
זה שהכשרנו בניקב עור חיצון לבדו, דוקא בניקב מעצמו מחמת חולי, דאי מחמת קוץ או מחט, טריפה, דחיישינן שמא ניקב אחד מהאברים הפנימיים שנקובתן במשהו. ואם לא היה מכיר אם הנקב מחמת קוץ או אם הוא מחמת חולי, תולין להקל (ד"ע ואהל מועד).
 
סעיף ה
אם תולעים יוצאים מהקורקבן, כשרה, דלאחר שחיטה פריש.