סימן נב: דין עוף שנפל לאור, ושינוי מראה באיברים
סעיף א
עוף שנפל לאור ונחמרו בני מעיו ונשתנו הלב וקורקבן וכבד שדרכם להיות אדומים והוריקו ככרתי, או המעים שדרכן להיות ירוקים האדימו, טריפה אפילו במשהו מהם שנשתנו, ואפילו לא הגיעו לחלל, כיון שנשתנו מחמת מכות אש סופן לינקב. והכבד אין השינוי אוסר בו אלא א"כ נשתנה כנגד המעים, דהיינו בראש הדק שלו וכלפי פנים, או אם הוריק כנגד המרה או כנגד כל מקום חיותה. אבל הריאה אין חוששין לה, מפני שצלעותיה מגינות עליה.
הגה: וטחול שהוריקה בסומכיה, אפילו רק משהו, טריפה שסופו לינקב (ב"י לדעת הרשב"א).
סעיף ב
הא דשינוי פוסל באיברים אלו דוקא כשעמדו בשינוייהם אחר ששלקן, אבל אם שלקן וחזרו למראיהן, כשר.
סעיף ג
אם לא נשתנו איברים אלו ואירע ששלקן ונשתנו, טריפה, כיון שנפלה לאור.
סעיף ד
אין ירקות פוסל בכבד של עוף בייתי שיש במינו מדבריי, שכל המדבריים כבדן ירוק ככרתי.
סעיף ה
נפלה לאור ואין ידוע אם נחמרו בני מעיה, צריכה בדיקה. ואי ליתא קמן למבדקה, אסורה.
סעיף ו
נמצא שינוי באחד מאיברים אלו, אע"פ שאין ידוע לנו שנפלה לאור, טריפה.
הגה: ויש מכשירין כל זמן דלא ידעינן שנפלה לאור, אלא תלינן השינוי בדבר אחר (ר"ן ומרדכי בשם ראבי"ה ורש"י ומהרא"י בשער ל"ב ורא"ש וע"פ) ויש לסמוך עלייהו.
סעיף ז
אין טריפות שינוי איברים אלו פוסל אלא בעוף, אבל בבהמה אין שינוי איברים אלו פוסל אפילו ידענו שנפלו לאור.
הגה: ויש אוסרין גם בבהמה בידוע שנפלה לאור ונשתנו מעיה, והכי נהוג (מרדכי והג"א בשם כמה גדולים ורשב"א וראב"ד ואו"ה).