סימן ס: דין בהמה שאכלה סם המות
סעיף א
אחוזת דם והמעושנת והמצוננת, או שאכלה סם המות שהורג הבהמה, או ששתתה מים הרעים, הרי זו מותרת.
הגה: בהמה שנתפטמה בדברים אסורים, מותרת (מרדכי דיבמות פ' אלמנה לכ"ג) אבל אם לא נתפטמה כל ימיה רק בדברים אסורים, אסורה (תוספות דתמורה פ' כל האסורים).
סעיף ב
אכלה סם המות של אדם, או הכישה נחש וכיוצא בו, מותרת משום טריפה ואסורה משום סכנת נפשות.
סעיף ג
בהמה או חיה שנפסקו רגליה, לא יאכלו ממנה אלא על ידי בדיקה, שיש לחוש שמא נשכה נחש. וזו בדיקתה, שלא יאכלוה אלא צלי, ואם היא נשוכת נחש תתפרק ותפול חתיכות חתיכות.
הגה: ולדידן דלא חיישינן לגלוי מים הואיל ואין נחשים מצוין, לכן אין לחוש לנחש, ואם הוא בדרך שלא נעשתה טריפה, מותר בלא בדיקה (ב"י בשם רבי ירוחם וכך כתב א"ו הארוך).