התוכן


פתח דבר

מבוא

ויכוח קוטבי
הדילמה החינוכית
ההיבט המוסרי של הדילמה
העמדה המאוזנת
אינדוקטרינציה מהי?
והרי תמצית החיבור לפרקיו.

פרק ראשון: אינדוקטרינציה - ניתוח מושגי ונורמטיבי


הגדרה פורמלית - ותפיסה אינטואיטיבית (א-ג)
א. הגדרה - משמעותה ואפשרותה
ב. צעד ראשון בהגדרת האינדוקטרינציה
ג. מן התחושה העממית אל הפילוסופיה

העימות בין וילסון להייר (ד-טז)

ד. חזונו של וילסון
ה. הגדרתו של וילסון את האינדוקטרינציה
ו. דיון ביקורתי בחזונו של וילסון
ז. התחום הנורמטיבי ומושג הוודאות
ח. התחום הנורמטיבי ומושג החירות
ט. על רגשות "רציונליים"
י. על שיפוט מוסרי "ריאלי"
יא. ביקורתו של הייר את התיזה של וילסון
יב. התיזה של הייר: תפיסה מוסרית של מושג החינוך
יג. האם הנחלת המוסריות מוסרית היא?
יד. הערכתו האופטימית של הייר את החברה
טו. החינוך החברתי כמוקד הפעילות החינוכית אצל הייר
טז. ניגוד מוצהר, שיתוף סמוי

העימות בין לם לשקולניקוב (יז-כז)

יז. הגדרות מנוגדות למושג 'חינוך'
יח. בין הגדרה ל"זיהוי"
יט. בין עקרונות להכרעות
כ. תכלית החינוך בעיני לם ובעיני שקולניקוב
כא. תכלית החינוך כפונקציה של תהליכים היסטוריים
כב. האנטינומיה שבשלילה כוללנית של ערכים בעלי תוקף מוחלט
כג. האוניברסליות של הערכה מוסרית
כד. התמורות שרואה לם במחשבת החינוך של החברה המודרנית
כה. על ה"מנגנונים שמפעילה "החשיבה האידיאולוגית" לפי לם
כו. שימושו של לם עצמו ב"מנגנונים" שמפניהם הוא מזהיר את זולתו
כז. "הקונצפציה החדשה" של לם וחולשותיה
   1. בחינת ההכרעות בין ניגודים
   2. בחינת המטרות
   3. בחינת המתודה
   4. בחינת התוכן

הדיון על האינדוקטרינציה הוא דיון מוסרי (כח-לג)

כח. על חירות ומוסריות
כט. על הקריטריון המוסרי של המחנך
ל. הקריטריון המוסרי בהגדרת האינדוקטרינציה
לא. על הטשטוש הרווח בין מצוי לראוי
לב. מאפיינו של התחום הנורמטיבי - חילוקי הדעות שבו
לג. הגדרת האינדוקטרינציה

ההגדרה המוצעת מול ההגדרות הרווחות (לד-לז)

לד. ההגדרה המוצעת מול הגדרותיהם של בעלי קריטריון התוכן
לה. ההגדרה המוצעת מול הגדרותיהם של בעלי קריטריון המתודה
לו. ההגדרה המוצעת מול הגדרותיהם של בעלי קריטריון התוצאות
לז. ההגדרה המוצעת מול הגדרותיהם של בעלי קריטריון הכוונה

ההגדרה המוצעת ומחשבת החינוך בישראל (לח-מ)

לח. "שיבה אל העבר ובריחה ממנו כאחד"
לט. המאבק האידיאי במחשבת החינוך בישראל
מ. על תכנית "התודעה היהודית"

פרק שני: גילויי אינדוקטרינציה בתחומים מאפיינים אחדים במחשבת החינוך בישראל


מבוא: על עירפולם של מושגי יסוד ושל הנחות יסוד

דיון ביקורתי בספרו של גרשון ויילר "מדינה וחינוך" (א-י)

א. הדיכוטומיה של רד"ק והכרעתו של ויילר
ב. בין עמדה מוצהרת להנחות סמויות
ג. אין לך בן חורין אלא מי שכופר בתורה
ד. על הזיקה שבין עולמו הנורמטיבי של אדם לעולמו הדסקריפטיבי
ה. חד צדדיותו של ויילר
ו. עיון רציונלי וניתוח פסיכולוגי
ז. מי הוא פשיסט?
ח. תלמוד גדול או מעשה גדול?
   1. הקריטריון המדעי
   2. הקריטריון הדידקטי
   3. הקריטריון הערכי
   1. ביקורת הקריטריון הערכי
   2. ביקורת הקריטריון המדעי
ט. אינדוקטרינציה בעיני ויילר
י. האינדוקטרינציה של ויילר
   1. הטיעון הפסיכולוגי
   2. הטיעון הדמוקרטי
   3. הטיעון הפילוסופי-ערכי
סיכום

התחושה האמביוולנטית כלפי החינוך הערכי (יא-טו)

יא. עמדתו של ס' יזהר
יב. עמדתו של אלכסנדר ברזל
   1. ברזל מצטט את פסוקו של ויקטור פרנקל
   2. ברזל מצטט את קולברג
יג. תהייתו של סוציולוג
יד. "הרהורים של פסיכולוג ומחנך"
טו. הדעות הקדומות של הגישה המדעית

העם היהודי - יחודו ורציפותו (טז-כ)

טז. העם היהודי ו"הלאום הישראלי"
יז. ההישענות על סמכותו של הרצל
יח. בוז ושנאה
יט. הייחס אל השואה
כ. "הסכנות" שבתחושת הזהות היהודית
סיכום

פרק שלישי: ניסיון לגיבושה של עמדה חינוכית הכורכת מחויבות לערכים עם הימנעות מאינדוקטרינציה

מבוא

היסוד הפדגוגי - ההתמקדות בחינוך עצמי (א-ד)

א. החינוך כ"מסירה"
ב. חינוך דתי - חינוך עצמי
ג. לימוד והוראה
ד. לימוד וחינוך

היסוד הפסיכולוגי והפילוסופי - האיזון בין חשיבה לבין מעשה (ה-ז)

ה. מעשה וחינוך
ו. בין "הציורים" של מעשה-בראשית לבין אינדוקטרינציה
ז. מעשה וחשיבה

היסוד המוסרי - חידוד תחושת אחריותו של אדם (ח-ט)

ח. "לעולם יראה אדם עצמו חציו זכאי וחציו חייב"
ט. "אין שוקלין אלא בדעתו של א-ל דעות"

היסוד היצירתי - המתח הדיאלקטי ככוח יוצר ומפרה (י-טו)

י. המתח הדיאלקטי שבין אוטונומיה לתיאונומיה
יא. המתח הדיאלקטי לגווניו
יב. משמעותו החינוכית של המתח הדיאלקטי
יג. בין חקיקתם של חוקים לבין מימושם
יד. עמדתם הדיאלקטית של חז"ל
טו. בין אוטונומיה להטרונומיה

סיכום

נספח (תשס"ד)


קיצורים ביבליוגרפיים


תקציר:
ניסיון לגבש עמדה חינוכית המבקשת את האיזון האופטימלי בין שני קטבים: מצד אחד היא דוגלת בחינוך ערכי, ומאידך היא נרתעת מאינדוקטרינציה.

מילות מפתח:
אינדוקטרינציה, חינוך מוסרי, חינוך ערכי, גרשון ויילר , הייר