פרק י
א. זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח - זבוב אחד או שני זבובים מתים שיפלו בשמן רחוק,יבאיש את השמן, "יביע" לשון אבעבועות אע"פ שהזבוב דבר מועט הוא, מסריח את השמןשהוא דבר גדול, ועושה אותו אבעבועות ומנפיחו ומפיג את טעמו, וכשם שדבר מועט מבאיששמן רוקח שהוא דבר חשוב.
כמו כן: יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט - "יקר" פתרונו: כבד, וכן פתרו המקרא: סכלותמעט שיש בו באדם מכריע ומכביד על החכמה ועל הכבוד שיש בו אע"פ שהחכמה והכבוד שישבו יתירים על אותו סכלות מעט לפני הבריות, מניחים הם החכמה והכבוד שיש בו, ומליזיםאחריו, על הסכלות שעשה, נמצא שסכלות מעט מכריע את החכמה ואת הכבוד, כשם שזבובימות שהוא דבר מועט מבאיש שמן רוקח שהוא דבר גדול, והוא הדין שחוטא אחד יאבד טובההרבה.
ב. לב חכם לימינו - פתרונו: מיומן הוא לו, להורות לו דרך שילך בה, שמורה לו עיקר הדברמה יהיה באחריתו, ולב כסיל לשמאלו - פתרונו: אינו מיומן לו להורות לו דרך הטוב, כידשמאל שאינה מזומנת לאדם לעשות מלאכתו, וכן:
ג. בדרך שהסכל הולך לבו חסר פתרונו: חסר הוא מן הלב, כל האיברים יש בו, אבל לב איןבו, וכן הוא אומר (משלי יז-טו) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין.
ואמר לכל סכל הוא. פתרונו: ואמר לכל סכל אני, וכי אפשר שיאמר אדם לבריות "סכל אני"?
אלא במעשיו שהוא עושה כאילו אומר לכל "סכל אני".
ד. אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח - פתרונו: אם כעס המושל יעלה עליך, (מקום) יישוב שלך אל תנח, מפני חמתו, לברוח לך לארץ אחרת מפני כעסו.
כי מרפא יניח חטאים גדולים - פתרונו: אם ענשך עכשיו, מחר ירפה לך ויניחך מחטאים גדולים.
ה. יש רעה ראיתי תחת השמש - כשגגה שיוצא מלפני השליט - שהיה לו לשליט לצוותולומר: "הושיבו את איש פלוני עשיר במרומים רבים, בראש הקרואים, ואיש פלוני סכל באיןלב הושיבהו בשפלים", והוא שגג וצוה: "הושיבוהו את הסכל במרומים רבים, ואותו שהואעשיר, צוה להושיב בשפל" שלא ידע בסכל שהוא סכל, לא ידע בעשיר שהוא עשיר, לשגגה זודמה מה שניתן הסכל במרומים רבים, ועשירים בשפל ישבו.
ז. ראיתי עבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ - (וזו ג"כ כשגגה היוצאתמלפני השליט, כמו הפסוק שלמעלה).
ח. חופר גומץ בו יפול, ופורץ גדר ישכנו נחש המצוי בין הגדרות, כשם ששני דברים הללו:
החופר והפורץ, סבור שבאים לו לתקנה, ובאים לו לתקלה, כמו כן הרבה פעמים אדם חורש על רעהו רעה, והרעה תסוב אליו, וכמו כן
ט. אדם מסיע אבנים - פעמים שהם באים לו לעצבון, כשם שהוא אומר (במשלי כו-כז)"כורה שחת בה יפול, וגולל אבן אליו תשוב" וכן -
בוקע עצים יסכן בם - לשון סכנה פעמים חוטב עצים ונשל קיסם מן הבקעת והכה אותוומת.
י. אם קהה הברזל, והוא לא פנים קלקל, וחיילים יגבר - דומה שזה פתרונו: האיפשר דברזה, שברזל שקהה חידודו.
"והוא לא פנים קלקל" פתרונו: אינו מצוחצח, האפשר דבר זה? חרב שאינה מחודדה ואינהממורטה ש"חיילים יגבר"? שיתן לב וגבורה לתפוש אותה, והלא כל כלי ברזל וכל חרב שלאהוחדה ולא ממורטה אינן מועיל ביד האדם, אימתי הוא מועיל ביד האדם ההורג, כשהוכשרונתקן להרוג בו, שצחצחו את הברזל והוחדה ומורטה החרב, אז נותנים אותה ביד ההורג, ואזתצלח למלאכתה, למדת: שהכשר החרב ותיקונה גדול מן הברזל עצמו, וכן הכשר כל דברותיקונו יתר הוא מן הדבר עצמו, כמו כן ויתרון הכשיר של כל דבר היא החכמה.
יא. אם ישוך הנחש בלא לחש - פתרונו: שמא ראית מימיך שישוך הנחש בלא לחש, דבר זהאי אפשר, אלא בתחלה לוחש, וזורק בו באדם ארס, ואחר כך נושכו וממיתו, ובכל זאת אין לויתרון, אף לשון הרע שאדם אומר על חבירו, דומה לו, בתחילה אומר לשון הרע על חברו,והמקבלו הולך והורג את מי שנאמר עליו, ואין יתרון לבעל הלשון - שאמר הלשון הרע.
יב. דברי פי חכם חן - דבריו של חכם שכר הם לו שנושא חן בעיני הבריות, וכשם שהחכםנוטל שכר בדבריו, כן הכסיל נענש על דבריו, כמו שמפרש: ושפתות כסיל תבלענו.
יג. תחלת דברי פיהו סכלות, ואחרית פיהו הוללו רעה - פתרונו: אינו זז מלדבר דבריסכלות, עד שלבסוף גורם רעה לעצמו.
יד. והסכל ירבה דברים - לומר כך וכך אעשה, כאילו המעשה ברשותו, ואינו כן! כמושמפרש: לא ידע האדם מה שיהיה: אינו יודע מה ילד יום, איך ישתנה הדבר, ויהפוך המעשהשאמר לעשותו, ואם במעשה שליומו אינו יודע מה ילד יום, על אחת כמה וכמה אשר יהיהמאחריו מי יגיד לו.
טו. עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל העיר: הכסיל שלא ידע ללכת אל העיר,ואינו שואל בריות איזו הדרך ישרה ללכת אל העיר, אלא בורר לו דרך מעצמו, והדרך שהואבורר, לא זה הדרך ולא זה העיר. וכל מה שהוא הולך יותר ויותר, מתייגע הוא יותר ויותר. כךכל אדם שאינו יודע מה לעשות בדבר, ואינו נועץ בחכם ממנו, אלא בורר עצה מלבו, סוףשעצתו מייגעתו.
טז. אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו - שכשהמלך נער, הוא אוכל בבוקר, כמשפטכל נער, וכשהוא אוכל בבוקר, גם שריו אוכלים עמו, וכשהם אוכלים ושבעים ומשתכרים, אינןיכולין לעשות בצרכי המלכות, ולשפוט את העם,
יז. אשריך ארץ שמלכך בן חורים - פתרונו: אשרך ארץ שמלכך נוהג דרך חירות, ודרךשרים, שעד שלא יאכל עוסק בגבורה להעמיד מלכותו לבטח.
וכן שריך בעת יאכלו - בגבורה - ששופט בכל אויביו ומביא שלל ואוכל.
ולא בשתי - פתרונו: ולא כמלך נער שאינו עוסק כי אם באכילה ושתיה. ושתיה ולא בגבורה,ומתוך כך אויביו מתגברים עליו, ושמים ארצו לשמה, אבל מלך שעוסק בגבורה בכל בקר, עדשלא יאכל, משקיט את ארצו.
יח. בעצלתים ימך המקרה מי שיודע לקרות את ביתו, ואינו מקרה אותו מתוך עצלות, סופונעשה מך, שכמו מי שמתעצל במלאכתו, סופו בא לידי עוני, וכן בשפלות ידים ידלף הבית.
יט. לשחוק עושים לחם - פתרונו: לצורך שחוק, ולצורך שמחה עושים סעודה, "לחם" קרויסעודה, כמו (שמ"א כ-כז) מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם, וכן (דניאל ה-א)"בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף".
וכן: יין ישמח חיים והכסף יענה את הכל: אי אפשר לעשות סעודה אלא למי שיש כסף אצלו, "והכסף יענה" כמו (הושע ב-כג-כד) "אענה את השמים, והם יענו את הארץ והארץ תענה אתהדגן ואת התירוש ואת היצהר" וכי אפשר כשבני אדם שמחים במשתה היין שפעמים לא יהיומוצאים גנאי על הבריות, מתוך שכרות היין, לכך אני מזהירך שלא תדבר דבר מתוך שכרותך,שיבוא לך מזה רעה, ולא תאמר שלא תדבר דבר מפני הקרואים לסעודה, שיעידו בך השומעיםאלא
כ. גם במדעך מלך אל תקלל - פתרונו: בינך לבין עצמך.
ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר - שתאמר: "אין שומע בדבר",
כי עוף השמים יוליך את הקול - אי אפשר לו שלא להישמע. ואם תאמר: "אם אני מקללאת העשיר מה איכפת לי", לכך נאמר למעלה: "והכסף יענה את הכל". הכל צריכים לעשיר,גם אתה אי אפשר לך שלא תצטרך לו.