פרק ח
א. כהחכם, ומי יודע פשר דבר - מי הוא חשוב בעולם כהחכם, או מי ישוה לו"ומי יודע" - פתרונו: כל דבר להשיב לשואל כמו החכם, כיוסף שפתר החלום לפרעה,וכדניאל לנבוכדנצר.
חכמת אדם תאיר פניו - בא וראה מה בין חכמה לעושר, שהעושר מרבה דאגה לאדם, ואיננומניח לו לישון (ה-יא), והחכמה מאירה פניו של חכם, ועוז פניו ישוא - לאורה ושמחה.
ב. אני פי מלך שמור, ועל דברת שבועת אלהים - אני מחוייב לשמור פי מלך - מצוות המלך,ובלבד שיהא דברת שבועת אלהים עומדת במקומה, שאם ציווני דבר שאין בו חילול השם אניחייב לעשות ציוויו, אבל אם ציווני לעבור על המצוות, כגון נבוכדנצר שאמר (דניאל ג-יד-טו)לחנניה מישאל ועזריה - להשתחוות לצלם, איני חייב לשמור ציוויו.
ד"א: "אני פי מלך שמור, ועל דברת שבועת אלהים" - פתרונו: מאחר שאתה מושבע ועומדבדברת שבועת אלהים, לשמור פי מלך, שכל מלך שהעם ממליכים אותו עליהם, הוא משביעםלקיים את דברו, - מאחר שהוא כן:
ג. אל תבהל מפניו תלך - פתרונו: אל תבהל ברוחך לילך מאתו ולעבור על המצוה אשריצוך.
אל תעמוד בדבר רע - פתרונו: אל תעמוד במקום שיועצים למרוד בו, שכל דבר לא יכחד מן המלך, וכשישמע הדבר לאזניו כל אשר חפוץ יעשה לך.
ד. באשר דבר מלך שלטון - מי יקום ומי יאמר לו מה תעשה כשיגזור עליך גזירה.
ה. שומר מצוה לא ידע דבר רע - מי ששומר מצות-המלכות "לא ידע דבר רע", לפי שאיןמוצאין בו עון, אין עונשין אותו.
ועת ומשפט ידע לב חכם - אדם חכם יודע לשמור עצמו בכל עת, ויודע משפט המורדבמלכות, ונזהר שלא לעבור על מצות המלכות.
עד כאן חיברתי המקראות אחר מדרש רבותינו ז"ל, אבל פשר דבר ופשוטן שלמקראות
אפרשם בעזרת חונן לאדם דעת:
"אני פי מלך שמור, ועל דברת שבועות אלהים" - קל-וחומר הוא זה, אני מחוייב לשמור מצות
מלך בשר ודם, ועל אחת כמה וכמה שאני מחוייב לשמור מצוותיו של הקב"ה, כדכת' (דברים:
כט-יא) לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו וגו.'
לפיכך: "אל תבהל מפניו תלך" - אל תבהל ברוחך לסור ממצוותיו, ולצאת מן הדרך אשר יצוך,
שאילו נכתב "אל תבהל בפניו תלך" הייתי מפרשו: התהלך לפניו, כלומר: תשרת לפניו, עכשיו
שנכתב: "מפניו תלך" פתרונו: "אל יבהלוך יצרך לצאת מעמו, ולעמוד בדבר רע", כלומר: שלא
תלך מעמו ותתחבר בעוברי-עבירה,
"כי כל אשר יחפוץ יעשה" בך, ליפרע ממך בכל חפצו.
"באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה" - פתרונו: הוי למד דבר זה ממלך בשר ודם,
כאשר דבר מלך בשר ודם שולטת, ואין למרות על דברו, כשהוא גוזר גזירה מי יאמר לו: מה
תעשה, כל שכן דברו של הקב"ה שדברו שולט בכל, כשאדם חוטא גוזר גזירה עליו, מי ימחה
בידו, לפיכך: יזהר אדם בעצמו לשמור מצוותיו של הקב"ה , ולא יעבור עליהם, שלא יהיו
נפרעים ממנו:
"שומר מצוה לא ידע דבר רע" - פתרונו: מי ששומר מצוותיו של הקב"ה, אין גוזרין עליו גזירה
רעה.
"ועת ומשפט ידע לב חכם" - פתרונו: מי שהוא חכם, הוא שם על לב שהקב"ה קובע עת ומשפט
לרשעים להיפרע מהם, וחדל לחטוא.
ו. כי לכל חפץ יש עת ומשפט - כי את כל המעשה שאדם עושה, הקב"ה מביאו במשפט אםטוב אם רע, לשלם לו כדרכיו.
כי רעת האדם רבה עליו - פתרונו: אדם זה רבים פשעיו, לפיכך צריך להיזהר בכל דרכיו,שלא יהיו פוקדים עליו מלמעלה את עונותיו.
ז. כי איננו יודע מה שיהיה - אין אדם יודע מה גוזרין עליו ממרום.
כי כאשר יהיה מי יגיד לו - פתרונו: את שעתיד לבוא עליו, או טובה או רעה, מי יגיד לו,לפיכך טוב לו שיזהר ולא יחטא, ויצפה לטובה, ואל יחטא ויצפה לרעה, אם חטא חטא שיש בומיתה בידי שמים.
ח. אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח - פתרונו: לעצור את הרוח, כמו (שמ"א ו-י) ואתבניהם כלו בבית.
ואין שלטון ביום המות, ואין משלחת במלחמה - כנגד מלאך המות. ולא ימלט רשע אתבעליו" למדנו: שהרשע אינו ממלט את האדם מן המיתה, וכן הוא אומר (משלי י-ב, יא-ד)וצדקה תציל ממות.
ט. את כל זה ראיתי ונתון את לבי - לכל מעשה אשר נעשה וגו' עת אשר שלט האדם באדםלרע לו - פתרונו: ראיתי ונתתי את לבי, כשאדם רואה שעתו עומדת לו, הוא שולט בחבירו,חומסו וגוזלו ורודפו, סבור: לית דין ולית דיין, ואינו נותן אל לבו שלרעתו מושל בו, כיהאלהים יבקש עלבון הנרדף.
י. ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו- פתרונו: כשנתתי את לבי לכל מעשה אשר נעשה תחתהשמש, ראיתי רשעים שלא נשתלם מהם מכל מה שעשו בעולם הזה, ויכלו ימיהם בטוב,ושנותם בנעימים, עד יום שבאו אל אבותם לקבורתם.
וממקום קדוש יהלכו - פתרונו: שללו אביונים, שפכו דם נקיים במקום קדוש, ומאותו מקום קדוש הלכו לבית עולמם, ולא נפרע מהם בחייהם כלל, וכל מה שעשו בעיר, מחר הכלנשכח
גם זה הבל - שלא נפרע מהם בחייהם, שאילו נפרע מהם בחייהם, היו שבים מדרכם, ואחרים היו לוקחים מהם מוסר.
יא. אשר אין נעשה פתגם - פתרונו: לפי שלא נעשה נקמה על מעשה הרעה מהרה, על כןמלא לב בני האדם בהם לעשות רע.
יב. אשר חוטא עושה רע מאת - כשהחוטא עושה רע, והקב"ה נותן לו מאתן ומאריך לו -שאין נפרע לו במהרה, וכשהוא רואה שאין נפרעין ממנו במהרה, הוא סבור שנמחל הכל, ואינוכן, כי גם יודע אני, אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו.
יג. וטוב לא יהיה לרשע, ולא יאריך ימים כצל שעובר מהרה, כך הרשע יעקר במהרה, לפיאשר איננו ירא מלפני האלהים.
יד. יש הבל וגו' לפיכך -
טו. ושבחתי אני את השמחה, וגו' כי אם לאכול ולשתות ולשמוח - והוא ילונו בעמלו -והוא יתחבר אליו בכל עמלו שעמל.
טז. כאשר נתתי אל לבי לדעת חכמה ולראות את הענין וגו' - כאשר ראיתי שאדם עמלביום ובלילה, ושינה בעיניו איננו רואה, אז נראה בעיני שאין טוב באדם תחת השמש כי אםלאכול ולשתות ולשמוח וליהנות מעמלו:
יז. וראיתי את כל מעשה האלהים - וגזירותיו שגוזר בעולמו, כי לא יוכל האדם למצוא אתהמעשה אשר נעשה תחת השמש - מה זה שיש צדיקים שמגיע אליהם הרשעים, ויש רשעיםשמגיע אליהם כמעשה הצדיקים,
בשל - בשביל, אשר יעמול האדם לבקש - לעמוד על מדותיו של הקב"ה ולא ימצא.וגם אם יאמר החכם לדעת - אפילו אם יאמר החכם לדעת מדותיו של הקב"ה לא יוכללמצא.