פרק ה
מחבר: אהרן יעללינעק
א. אל תבהל את פיך, וכאשר תתפלל לפניו, לא תהיה בהול בתפלתך להוציא ריבוידברים לפני הקב"ה, כי הוא בשמים, ועל כן יש להתיירא ממנו אם תרבה דברים לפניו, ויהיודבריך מעטים, שלא תהיה נכשל ברוב דבריך. וזהו שנאמר 'ברוב דברים לא יחדל פשע', וגםכמו כן אמרו חכמים, כל המרבה דברים מביא חטא.
ב. כי בא החלום, שהרי חלום זה שאדם חולם בלילה ברוב ענינו ומנהגיו שהוא מחשבביום הוא, וזהו שנאמר 'ורעיוניך על משכבך סליקו', והבל וריק הוא חלומו,
וכן קול כסיל ברוב דברים הם הבל ותהו, שעל ידי ריבוי דבריו נודע וניכר שהוא כסיל, ויש לךלמעט דבריך למען תתרחק מן הכסילות.
ג. כאשר תדר נדר, להקב"ה בעת תפילתך. אל תאחר לשלמו, וכן הוא המנהג לנדורבשעת תפילה. כי אין חפץ של הקב"ה בכסילים שנודרין ואין משלימין, ועל כן אמרתי לך אתאשר תדור שלם, שהרי טוב משובח הוא מי שאינו נודר כל עיקר, ממי שנודר ואינו משלם.
ד. אל תתן את פיך, להרבות דברים לפני הקב"ה ברוב שיחתך כדי להחטיא את עצמך,שכל המרבה דברים מביא חטא. ולאחר ריבוי דבריך לא תאמר לפני הקב"ה כי שגגה אודותמרבית דבריך, שכל מחשבותיך גלויות וידועות לפניו, כי במזיד ובזדון הרביתה דברים, למהיקצוף הקב"ה על קול ריבוי דבריך שהוא הבל ותהו ורוח, שיחביל וישחית את פעולתך ואתמעשה ידך שהוא עיקר ושורש מעשיך.
לחטיא, שכמו להחטיא.
מלאך, הוא מלאכו של הקב"ה.
ו. כי ברוב חלומות, שהרי ברוב חלומות והבלים ורוב דברים הולכים ונאבדים בני אדםמן העולם. וזהו שנאמר "למה יקצוף האלקים" וגו'
כי את, אלא את האלקים ירא שלא להרבות דברים
ז. אם עושק, אם תראה עושק של רש וגזל של משפט וצדק, שזה גוזל לרש את ממונווזה גוזל לחבירו את משפטו ומעוות את דינו למען יפסיד ממונו,
אל תתמה על חפצים של בני אדם בדברים הללו, שהרי יש גבוה אחר על גבוה, זה שאנסממון רש ועיוה משפט וצדק שגם הוא יגזול ממונו של זה.
וגבוהים עליהם, ויש גבוהים בעולם שהם חזקים וידם תקיפה על גבוהים אלו, שגם הםיגזלו מהם ממונם ויעוותו משפטם וצדקם של אלו גבוהים אשר גזלו לאחרים, וכן מגלגלומנהיג הקב"ה את עולמו. דומה למדרש אגדה של הודיעני נא את דרכיך וגו'.
שומר, שממתין גבוה השני לגבוה הראשון, שתגיע שעתו לגזול את כל אשר לו ולעוותמשפטו.
גזל, שם דבר הוא, וטעמו למטה, וכשהוא דבוק ננקד כולו בפת"ח קט"ן, וטעמו למעלה גזל,וכן כפל גדר.
ח. ויתרון ארץ בכל בני אדם הוא שוה, שיש לכולם לעבוד אדמה למען יחיו ויתפרנסו מעמל ידיהם. ואף המלך יש לו להיות עובד אדמה.
לשדה נעבד. את שהוא מצווה לעמו להכריחם לעבוד אדמה לצורכו, בכך נקרא הוא עובדאדמה.
ט. אוהב כסף, יותר מדי, לא יהיה מעולם שבע ממונו.
ומי אוהב בהמון, כופל מלתו, לומר מי שהוא אוהב המונו של ממון, לא תבוא אליו שפעתמרבית ממון כמה שהוא חומד.
גם זה הבל, כאדם שהוא עוסק וטורח לקנות ממון יותר מדי, כי די לו אם יכול להתפרנסבכבוד בלא הון רב.
תבואה, כמו 'תבואה' וכן 'לא תעבורי' )רות ב' א'( כמו 'לא תעבורי', וכן 'תשמורם' בספרמשלי )י"ד ג'( כמו 'תשמורם'.
י. ברבות הטובה, כטובה רבה וגדולה ביד האדם ברוב ממון, מחמת שהוא עוסק יותרמדי לקנות ממון הרבה, כנגד אותו ממון שהוא גדול רבים לו אוכלים ומוציא ממונו, שלפישהוא משתכר רבים צרכיו, כמו שאמרו רבותינו ברכת הבית ברובה.
מה כשרון, מה יתרון וכשרון לבעליה של טובה גדולה זו, על מה הוא טורח על כך יותר מדי,אין לו בה הנאה רק ראות עיניו, שהוא רואה את הטובה בידו, ואין לו ריווח ושכר בכך.
יא. מתוקה שנת העובד, טובה הוא שנתו ועתו של עובד אדמה, שהוא יכול לאכולמעבודת קרקעו אם מעט אם הרבה.
והשבע לעשיר, שיש לו שובע גדול והון רב, אותו עושר אינו מניח לו לישון, כי תמיד הואמוחשב בממונו שלא יאבד, כמו שנאמר למעלה, 'גם בלילה לא שכב לבו'.
יב-יג. חולה, אנפרמ"א בלע"ז.
עושר שמור, ומוצנע לצורך בעליו לרעתו ולא לטובתו. כאשר טרח לקנות ממון חשב לקנותלטובתו, ונהפכה לו לרעתו, שפעמים שהוא נהרג או נתפס בשביל ממונו, ונאבד אותו עושרבענין רע, שלא נהנה ממנו, והוליד בן אחרי כן שאין בידו מאומה, שאין לו מה יתן לבנולהורישו ולהנחילו.
יד. כאשר יצא מבטן אמו, עני ורש, שלא היה לו כלום בשעה שנולד, כן ישוב ערוםוחסר לקברו, שלא ישא בידו מאומה, כי אבד ממונו.
כמו שיוליך.
טו-טז. וגם זו, אף זאת רעה חולה, בכל אלו של מעלה.
כל כנגד אותו ענין שבא לעולם בשעה שנולד, שהיה חסר ורש וערום, כן הולך מן העולם בסופו.ומה יתרון לו, בכל אלו ממונו שטרח ועמל על חנם. ולא זו בלבד הגיע לו, שהרי אף בכל ימיובעודנו חי הכל בחושך ונתמלא כעס הרבה וחולי וקצף ברוב מחשבותיו כשהיה קונה ממונו.
יז. הנה אשר ראיתי אני, הנה דבר זה נכון אשר ראיתי שטוב לו לאדם לאכול ולשתותולראות טובה בעמלו, שיהיה שמח בחלקו בעודנו חי מעמלו אשר טרח בחייו מאותו ממון שנתןלו הקב"ה.
כי הוא חלקו, דבר זה הוא חלקו ואין לך דבר טוב יותר מזה. וזה שנאמר למעלה אין טובבאדם שיאכל ושתה וגו'.
יח. גם כל האדם, אף על כל המעשים הללו שעושים בני האדם, מעשה זה טוב ומשובחיותר מכולם שכל האדם שנתן לו הקב"ה עושר ונתן לו יכולת לשלוט בעשרו לאכול וליטולחלקו ממנו, שיהיה שמח בחלקו ובעמלו. נתינת מתנה חשובה היא לו שנתנו לו מן השמים.
יט. כי לא הרבה, שהרי לא הרבה ימים שלאחר מיתתו לא יזכור אותו הזוכר על ממונושהניח, ועל מעשיו שעשה בימי חייו, שאפילו לא יהיה לו בעולם לאחר מיתתו מאותו אדםאשר הוריש לו נכסיו וממונו.
כי האלהים, אלא הקב"ה נתן לו ממון זה למען יהיה משורר ושמח בלבו ולהיות שמחבחלקו בחייו.
מענה,לשון מפעיל והוא לשון שמחה וזמרה, כמו 'ותען להם מרים', 'וענתה השירה':