ענה כסיל כאוולתו / יהודה איזנברג
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

ענה כסיל כאוולתו

שיחות בספר משלי

מחבר: יהודה איזנברג

משלי כו

מתוך: מבחר שיחות ששודרו ב"קול ישראל" במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

ענה כסיל כאוולתו

 בפרק כו שבמשלי מופיעים שני פסוקים סמוכים, נקרא אותם:
פסוק ד: אל תען כסיל כאולתו, פן תשוה לו גם אתה.
 פסוק ה: ענה כסיל כאולתו, פן יהיה חכם בעיניו.
הסתירה כל כך ברורה, עד שאין אפשרות לקרוא את הפרק בלי לשאול את השאלה: מה כוונת הפסוקים: לענות לכסיל, או לא לענות לו? אי אפשר לענות וגם לא לענות בעת ובעונה אחת!
 
דוגמאות לתופעה כזאת אינן נפוצות במקרא, אבל קריאה בהן תסייע בידינו להבין את הכוונה בפסוקים אלה:
 
בסוף ספר יהושע מזמין יהושע את כל שבטי ישראל לשכם, והוא נואם בפניהם את נאום הפרידה לפני מותו. בסוף דבריו אומר יהושע שני פסוקים:
 ועתה יראו את ה' ועבדו אותו בתמים ובאמת, והסירו את אלהים אשר עברו אבותיכם
ומיד אחר כך מוסיף יהושע:
 ואם רע בעיניכם לעבוד את ה', בחרו לכם היום את מי תעבודון, אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר מעבר הנהר, ואם את אלהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם...
 מר קורה כאן? מה רוצה יהושע? האם מצפה הוא שהעם יעבוד את ה', או שיעבוד אלהים אחרים? באותו משפט אומר יהושע "והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר..." ולאחר דקה אחת הוא אומר "בחרו לכם... את אלהים אשר עבדו אבותיכם מעבר הנהר..."
 
אם נעבור לספר קהלת, נמצא תופעה זו בכל חריפותה. נקרא:
קהלת ז
פסוק יז: אל תהי צדיק הרבה, ואל תתחכם יותר, למה תשומם
פסוק יח: אל תרשע הרבה, ואל תהי סכל, למר תמות בלא עתך.
מה מציע קוהלת? לא להיות צדיק הרבה, לא להיות רשע הרבה. ומה כן? לחיות בבינוניות המושלמת?
 
ופסוק נוסף, מפורסם עד מאוד:
ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה. אסורים ידיה... (ז, כ"ו)
ומיד אחר כך:
 ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך (ט, ט)
ועוד זוג פסוקים מספר קהלת:
כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשעול אשר אתה הולך שמה. (ט י).
ומול זה:
סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם, כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט, על כל נעלם, אם טוב ואם רע. (יב יד).
 בדרך של הבאת דבר והיפוכו מצליח הכותב להמם את הקורא, ולאלץ אותו לחשוב ולהבין את הרעיון הטמון בדברים. הבאת דברים לידי אבסורד מאלצת את השומע לחפש את ההגיון בדברים, לנסות ולהבחין לאיזה תחום מתיחס כל משפט.
 
נחזור לפסוקים בהם התחלנו. מתי יש לענות לכסיל, ומתי לא לענות לו פן תשווה לו? כל אחד מאתנו פוגש כסילים. כל אחד מאיתנו יודע כי שתי דרכי התגובה נכונות. הפרשנים קבעו קנה מידה פשוט להבחנה: אל תען כסיל כדי להגן על כבודך. ענה לו, כדי להעמידו על טעותו. את היישום של פסוק זה יתן כל אחד ביחסו אל הכסילים שבסביבתו.