היכל ה' המה

מחבר: יהודה איזנברג

ירמיהו ז

שיחות בספר ירמיהו

פרק ז שבספר ירמיהו הנו תיאור של התנגשות חריפה בין הנביא לבין העם. התיאור שבפרק ז הינו מחצית ראשונה של הסיפור. החצי השני נמצא בפרק כו שבספר ירמיהו.

ירמיהו אומר דברים שהם כל כך מוכרים ונדושים, שאין אנו מבחינים בחומר הנפץ שיש בהם. ירמיהו פותח בהכרזה כללית:

(ג) כּה אָמַר ה' צְבָאות אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל
הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם
וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקום הַזֶּה:

השומעים משערים בוודאי כי הנביא פלט ביטוי לא מוצלח. מה פירוש "ואשכנה אתכם במקום הזה"? ירושלים מלאה אדם: עשירים ועניים, שרים ופקידים, פוליטיקאים ומוסדות, שופטים ואסירים. ליושבי עיר זאת אפשר לומר "ואשכנה אתכם במקום הזה"? מי שוכן בירושלים אם לא יושביה המרובים?

וירמיהו ממשיך:

(ד) אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמר
הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה:

דבר הנביא מתערפל מעט. מה פירוש לא לבטוח בדברי השקר האומרים היכל ה'? האם אין המקום הזה היכל ה'? מדוע לא לבטוח בו?

וירמיהו ממשך:

(ה) כִּי אִם הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעַלְלֵיכֶם
אִם עָשו תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ:
(ו) גֵּר יָתום וְאַלְמָנָה לא תַעֲשׁקוּ
וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקום הַזֶּה
וְאַחֲרֵי אֱלהִים אֲחֵרִים לא תֵלְכוּ לְרַע לָכֶם –

הדברים האלה מוכרים וידועים. כל נביא מדבר דברים מסוג זה. השומעים כמעט מפסיקים להקשיב, אין חידוש בדברי ירמיהו. ולפתע מבהיר ירמיהו את המשפט המעורפל שאמר לפני רגע:

(ז) וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקום הַזֶּה
בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבותֵיכֶם
לְמִן עולָם וְעַד עולָם:

האוזניים נדרכות. הנביא מדבר פוליטיקה. זה לא בדיוק התחום שלו. השומעים רגילים כי הנביא מדבר על צדק ויושר, על שמירת מצוות והליכה בדרך ה'. דברים אלה אפשר לסבול. דברים אלה כבר אינם מקפיצים את השומעים. אבל בימי מלחמה, כאשר האויב מצפון מתקרב, מטיל ירמיהו ספק בקיומו הנצחי של ישראל בארצו? ירמיהו מתנה את יישובו של ישראל בארצו בכך שייטיב את דרכו: גר, יתום ואלמנה לא יעשקו, דם נקי לא ישפכו, אחרי אלוהים אחרים לא ילכו - כאן הנביא קצת מפריז. זה לא בדיוק התחום שלו.

ושוב דברים מוכרים:

(ח) הִנֵּה אַתֶּם בּטְחִים לָכֶם עַל דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הועִיל:
(ט) הֲגָנב רָצחַ וְנָאף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל
וְהָלךְ אַחֲרֵי אֱלהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לא יְדַעְתֶּם:
(י) וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו
וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשות אֵת כָּל הַתּועֵבות הָאֵלֶּה:
(יא) הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם...

הרוחות כמעט נרגעות. הנביא חוזר לדבריו הרגילים. וכאן זורק הנביא את הפצצה - וכאן אין השומעים מסוגלים עוד להבליג. והנביא אומר:

(יג) וְעַתָּה יַעַן עֲשׂותְכֶם אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה נְאֻם ה'
וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלא שְׁמַעְתֶּם
וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלא עֲנִיתֶם:
(יד) וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו
אֲשֶׁר אַתֶּם בּטְחִים בּו
וְלַמָּקום אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבותֵיכֶם
- - - כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלו:

שומו שמים! הנביא מפיץ שמועות שווא. הנביא מטיף לתבוסתנות. האויב בשער, והנביא מטיל ספק ביכולת העמידה של העם. העם בטוח כי "היכל ה' היכל ה' היכל ה'" יציל אותו בכל מקרה ובכל זמן, והנביא מטיל ספק בכך. הנביא מערער את מוראל האומה. הוא אינו מקבל את דברי הנביאים והכוהנים.

ומה ייעשה לנביא הזה? על ראשו של ירמיהו מרחפת סכנת מוות. הוא מואשם ועומד להיות מוצא להורג. אבל זאת לא בפרקנו. זאת מתואר בפרק כו, והרוצה להשלים את הפרק - יקרא את הדברים בירמיהו כו.