שמעו את דברי הברית / יהודה איזנברג
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

שמעו את דברי הברית

מחבר: יהודה איזנברג

ירמיהו יא

שיחות בספר ירמיהו

שמעו את דברי הברית

 

הפסוקים הראשונים של פרק יא בירמיהו עוסקים בברית שכרת ה' עם ישראל, ובעונש למפר ברית זו. בשיחה זו ננסה לברר באיזו ברית מדובר.
(ב) שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזּאת
וְדִבַּרְתֶּם אֶל אִישׁ יְהוּדָה וְעַל ישְׁבֵי יְרוּשָׁלָם:
(ג) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם
כּה אָמַר ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לא יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזּאת:
(ד) אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבותֵיכֶם
בְּיום הוצִיאִי אותָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמר
שִׁמְעוּ בְקולִי וַעֲשִׂיתֶם אותָם כְּכל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם
וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלהִים:
(ה) לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבותֵיכֶם
לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּיּום הַזֶּה
וָאַעַן וָאמַר אָמֵן ה':
בדברי ירמיהו יש מעין ציטוט: "ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת". ומהי הברית? "שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם". היכן מופיע במקרא הביטוי "שמעו בקולי"?
ירמיהו ז
(כג) כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אותָם לֵאמר
שִׁמְעוּ בְקולִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם
וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם:
ועוד פעמיים מופיע הביטוי הזה בפרקנו: בפרק יא.
הממצא מעניין מאוד: הביטוי "שמעו בקולי", שירמיהו מזכירו כציטוט ברית בין ה' לישראל, נמצא אך ורק בספר ירמיהו עצמו. אין זה ציטוט, למרות שהוא נראה כך!

גם הביטוי "והייתם לי לעם" אינו ציטוט, למרות שהוא נראה כזה. הוא מופיע בפי שני נביאים בלבד: בפי ירמיהו, ובפי יחזקאל!
בנוסף לפרקנו, מצוי הביטוי עוד פעמיים:

בירמיהו פרק ל פסוק כב:
(כב) וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלהִים:
ביחזקאל פרק לו פסוק כח:
(כח) וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם
וְאָנכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלהִים:
שני הביטויים המרכזיים בנבואתו של ירמיהו אינם מסייעים לנו להבין את הברית שהוא מזכיר. נבדוק אפוא את הצורה של הנבואה.
כּה אָמַר ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לא יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזּאת:
------
-----
וָאַעַן וָאמַר אָמֵן ה':
הצורה הזאת מוכרת לנו. כך מתנהלת פרשת הקללות בפרשת כי תבוא. לאחר הכניסה לארץ עומדים בני ישראל לפני הר גריזים והר עיבל, והלוויים עומדים בעמק, מקללים ומברכים. וכך נוסח הקללה: (דברים כז)
(כו) אָרוּר אֲשֶׁר לא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּורָה הַזּאת לַעֲשׂות אותָם
וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן:
הניסוח זהה לניסוח בפי ירמיהו:
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לא יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזּאת:
וָאַעַן וָאמַר אָמֵן ה':
ובסוף הפרשה, תוספת המזכירה את דברי ירמיהו כאן:
(סט) אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה
לִכְרת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מואָב
מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחרֵב:
(דברים פרק כח)
אבל עדיין יש קשיים בקטע. ירמיהו אומר בפרוש:
... דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזּאת:
(ד) אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבותֵיכֶם
בְּיום הוצִיאִי אותָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמר
שִׁמְעוּ בְקולִי וַעֲשִׂיתֶם אותָם כְּכל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם
וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלהִים:
ואילו הברית בהר עיבל נערכה ארבעים שנה אחרי יציאת מצרים, ולא "ביום הוציאי אותם מארץ מצרים". עלינו להשלים את הסבר דברי ירמיהו בברית נוספת:
בשמות, בפרשת משפטים, בפרק כד מופיע תאור נוסף של ברית וזה תיאורה:
(ד) וַיִּכְתּב משֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וַיַּשְׁכֵּם בַּבּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר
... וַיַּעֲלוּ עלת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים ...
(ו) וַיִּקַּח משֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ:
(ז) וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם
וַיּאמְרוּ כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע:
(ח) וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרק עַל הָעָם וַיּאמֶר
הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
התמונה המובאת כאן הוא תמונה מובהקת של ברית. במעשה הברית כורתים משהו לשניים. בברית בין הבתרים אברהם כורת את בעלי החיים ועובר בין בתריהם. כאן - משה שם את חצי הדם באגנות - מיד נראה מה יעשה בדם זה - וחצי זורק על המזבח. משה קורא את ספר הברית בעיני העם, ולאחר ההכרזה "נעשה ונשמע" זורק משה את חצי הדם על העם. הברית נכרתה: מחצית הדם על המזבח, ומחציתו על העם.

מצאנו, אם כן, את הברית שירמיהו רומז אליה: ברית בין ה' לישראל על שמירת המצוות. ועדיין לא מצאנו את האזכור לארץ ישראל. ירמיהו אומר:
(ה) לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבותֵיכֶם
לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּיּום הַזֶּה...
והיכן מצאנו שבועה על ארץ ישראל בברית בהר סיני?
לשם כך עלינו לקרוא את הפרשה הקודמת לפרשת הברית. שם נאמר:
כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת ישְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמו מִפָּנֶיךָ:
לא תִכְרת לָהֶם וְלֵאלהֵיהֶם בְּרִית:...
(שמות כג, לא-לב).
מצאנו את השנים בפרשה אחת: את ארץ ישראל, ואת האיסור לכרות ברית עם יושבי הארץ.
עכשיו אנו יכולים להבין את דברי ירמיהו בשלמותם. ירמיהו מרכיב בדבריו שתי בריתות: את הברית בהר חורב, ביציאת מצרים, ואת הברית בהר עיבל, לפני הכניסה לארץ. לנבואתו הוא נותן את הצורה של ברית הר עיבל, ויוצק בה את התכנים של ברית חורב. והרכבה זו נותנת את הנבואה שירמיהו קורא באזני איש יהודה ויושבי ירושלים:
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לא יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזּאת:
(ד) אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבותֵיכֶם
בְּיום הוצִיאִי אותָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמר
שִׁמְעוּ בְקולִי וַעֲשִׂיתֶם אותָם כְּכל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם
וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלהִים:
(ה) לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבותֵיכֶם
לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּיּום הַזֶּה