שלמה ובת פרעה
מחבר: פרופ' אברהם מלמט
נישואים מלכותיים בינלאומיים היו מקובלים במזרח הקדמון כמכשיר מדיני. כבר דוד נזקק למדיניות של נישואים ממין זה, והתחתן בבית תלמי מלך גשור, ואילו שלמה הרבה להביא לחצרו נשים נכריות בדומה לכמה ממלכי ארצות המזרח. אף יורשו של שלמה, רחבעם, נולד לאישה עמונית (מלכים א, י"ד, כא). אולם הנישואים עם בת פרעה היו בבחינת מאורע מדיני בלתי מצוי לא רק בתולדות ישראל, אלא אף בתולדותיה של מצרים, כי אין לנו, ככל הנראה, עוד דוגמה של ממש לנישואים של בת פרעה לבית שליטים נכרי, אף כי מרובים מקרים הפוכים, היינו - נישואי פרעונים עם בנות מושלים זרים. גם המעשה של אלמנת תות- ענת-עמון שביקשה להינשא לאחד מבני שפללימה ,(Shuppiluliyuma) מלך החתים אינו אלא ממין הנישואים המדיניים של הפרעונים, כפי שעולה במפורש מן המקורות. יתר על כן, כפי שידוע ממכתבי אל עמרנה ביקש מלך בבל את יד בתו של אמנחותפ השלישי והוא נתקל בסירוב מפורש: "מעולם לא ניתנה בת מלך מצרים לשום איש". גם מסיפורו של הרודוטוס משתמע שנישואי בת פרעה למלך זר היו בניגוד למסורת המצרית. לדברי ההיסטוריון היווני סירב אמסיס (Amasis) מלך מצרים להשיא את בתו לכנבוזי מלך פרס. פנייתו של כנבוזי לאמסיס באה על פי עצת רופא מצרי שבקש להתנקם בפרעה, כי ידוע היה לבני מצרים שנישואי בת פרעה לזר הם בגדר פסול. כדי למנוע סכסוך צבאי עם הפרסים שיגר אמסיס לפרס את בתו של המלך המצרי הקודם שהודח מכיסאו, אולם מעשה התרמית נתגלה. מכל מקום נערכו בשושלת ה-12 ששלטה בימי דוד ושלמה נישואים מדיניים בדרך כלל רק בין המצרים לבין עצמם.
אנו רואים, אפוא, כי לחיתונו של שלמה בבית פרעה נודעת משמעות מדינית רבת משקל, ואמנם נתייחד לבת פרעה מקום מיוחד בין שאר נשי שלמה כפי שמעיד הכתוב: "והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה" (י"א א) ולא עוד, אלא שבנה לה, וכנראה - לה בלבד, ארמון ככתוב: "ובית יעשה לבת פרעה אשר לקח שלמה" (ז' ח).
אין זאת אלא שעד אז לא קמה על גבול מצרים מעצמה כממלכת דוד ושלמה. עלינו לזכור, כי בימים ההם ירדה קרנה של מצרים והיא נתפלגה לשתי חטיבות. שלטון כוהנים בנוא-אמון בדרום וממלכת צוען בצפון. הממלכה הצפונית היא שבאה במגע עם ממלכת ישראל שהייתה אז גדולה ממנה בממדיה. גם שילוחיה של בת פרעה, כלומר הנדוניה שלה - גזר, ואפשר שטחים סמוכים לה (מ"א ט' טז) - כמו הנישואים עצמם יש לפרשם כסימן למעמד בכורה שנודע לממלכת שלמה לעומת ממלכת מצרים.
בבעיית זיהויו של פרעה חותן שלמה, כבר התחבטו החוקרים מזמן. תגליות צוען אולי עשויות לאושש את ההנחה שאינו אלא סיאמון שקדם לאחרון המלכים בשושלת ה-12. על סמך תבליט של המלך סיאמון שנתגלה בחפירות צוען הסיק מונטי, חופר המקום, כי פרעה זה ערך מסע צבאי נגד הפלשתים ובאותו מסע כבש גם את העיר גזר שבגבול פלשת וישראל. וכנראה שלעניין זה מתכוון הכתוב: "פרעה מלך מצרים עלה וילכוד את גזר וישרפה באש ואת הכנעני היושב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה" (מ"א ט' טז).