העיר שומרון
מחבר: ד"ר זאב וילנאי
מלכים א', ט"ז
שיחות במקרא, נביאים ראשונים ודברי הימים, העורך בנימין צביאלי, 1974
העיר שומרון מילאה תפקיד חשוב במלכות ישראל, במשך דורות רבים עד חורבנה. היא היתה בירתה, מושב מלכיה המפורסמים ומרכז מאורעות גדולים בתקופות המקרא. עמרי מלך ישראל בנה אותה בשנת 887 לפני סה"נ בקירוב. ספר מלכים מספר עליו: "ויקן את ההר שומרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדוני ההר - שומרון" (ט"ז 24). רבותינו אמרו עליו: "מפני מה זכה עמרי למלכות? מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל" (סנהדרין ק"ד ב'). הוא היה ממלכיה המפורסמים ביותר בישראל, ולפיכך קראו האשורים למלכותו על שמו "מתו חומרי" - ארץ עמרי, כפי שמובא בכתובות אשוריות שונות בכתב היתדות.
אחריו מלך בנו אחאב. וספר מלכים מספר עליו: "ולאחאב שבעים בנים בשומרון" (מ"ב י 1) הוא ביצר את שומרון, ובנה בה בנינים מפוארים. אחד מהם נקרא בית השן, כי היה מקושט בשני פיל מחוטבים יפה: "ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה ... הלוא הם כתובים על ספר דברי-הימים למלכי ישראל" (מ"א, כ"ב 39). אמנם ספר דברי-הימים למלכי ישראל לא נשאר בידינו, אולם החפירות אשר נערכו בשומרון גילו את שרידי בית השן הזה, הנודע גם בנבואה הישראלית.
אחאב הנהיג בישראל את עבודת האלילים הקיצונית בכל מקום ומקום. חכמים מספרים:
"אין כל תלם ותלם בארץ ישראל, שלא העמיד עליו אחאב עבודת כוכבים והשתחוה לו... שכתב על דלתות שומרון: אחאב כפר באלהי ישראל ולפיכך אין לו חלק באלהי ישראל" (סנהדרין ק"ב, ב').
מלחמות רבות נערכו על שומרון הבצורה. מלך ארם אויבה הגדול של ישראל במזרח צפון, עלה עליה עם צבאותיו, בשנת 859 לפני סה"נ: "ויעל ויצר על שומרון. ויהיה רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש-חמור בשמנים כסף" (מ"ב, ו' 25).
נביאי ישראל ניבאו קשות על אחריתה של שומרון המעטירה השוכנת על ראש גיא שמנים. ישעיהו קורא בזעם: "הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נובל צבי תפארתו... ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים" (ישעיה כ"ח 1-2). עמוס קורא אליה: "והבוטחים בהר שומרון... השכבים על-מטות שן וסרחים על-ערשותם ... לכן עתה יגלו בראש גלים" ... (עמוס ו'). על זה אמרו חכמים: "והבוטחים בהר שומרון" - אלו עשרת השבטים שיושבים לבטח בסבסטי ... והם עובדי כוכבים ובשעה שהם אוכלים ושותים, הם מתעסקין בדברי תפלות". סבסטי היתה העיר הרומית, שנוסדה על עיי שומרון המקראית.
עם כיבוש מלכות ישראל ע"י צבאות האשורים, נחרבה גם בירתה, בשנת 721 לפסה"נ והנביא מיכא נבא על חורבה: (מיכה א' 6).
אחרי כיבוש הארץ ע"י אלכסנדר מוקדון, בשנת 332 לפני סה"נ, השאיר בה בצאתו ממנה אל מצרים, את אחד משרי צבאותיו. אנשי שומרון לא אהבוהו, קמו עליו ושרפוהו חיים. אלכסנדר בא אל שומרון, ערך הרג רב בתושביה, את הנשארים גרש ממנה ובמקומם הושיב 6000 מוקדונים. מאז היתה שומרון עיר יוונית הלינית טיפוסית זרה לרוח השומרונים והיהודים בסביבותיה. היוונים שיבשו את השם שומרון וקראו לה: סמריה, המצוי בספרות הלועזית.
בדורות הבאים היתה שומרון מרכז השנאה למלכות החשמונאים. יוחנן הורקנוס, ממלכי החשמונאים, כבשה בשנת 107 לפני סה"נ וגם חכמי ישראל מספרים על נצחון זה: "בעשרים וחמשה בו (מרחשון), נכבשה חומת שומרון ועשוהו יום שמחה בישראל" (מגילת תענית כ"ה).
בראשית שלטון הרומאים, בנה הורדוס בשנת 25 לפני סה"נ בקירוב, עיר חדשה על יסודותיה של שומרון וקרא לה בשם היווני: סבסטיה - המפוארת, לכבודו של קיסר רומי אוגוסט ששמו ביוונית היה סבסטוס. יוסף בן מתתיהו מספר על בנינה: "בארץ שומרון בנה עיר והקיף עליה מסביב חומה נהדרה... והביא אל העיר ששת אלפים תושבים וחלק להם נחלה אדמה פוריה ובתוך העיר אשר יסד הקים היכל גדול ומסביב לו הקדיש כיכר לקיסר... וקרא לעיר בשם: סבסטי, וליושביה נתן משפטים נבחרים"
רבותינו הכירו את סבסטי זו והם מדברים על "אחד המקדיש בפרדסות סבסטי"... בימי המרד ברומאים התנפלו עליה היהודים ושרפוה, כי תושביה הסבסטיים, נשארו נאמנים לרומאים. בשנת 200 לסה"נ ניתנו לה זכויות מיוחדות ע"י הקיסר הרומי ספטימיוס, ולפיכך צרפו אליה את שמו: ספטימיה סבסטיה. מקץ דורות היא חרבה והפכה לתל בולט יפה על סביבתו ההררית.
תל שומרון מתרומם בלב ארץ שומרון הפוריה הנקראת בשמה. פיסגתו מתנשאת 463 מ' מעל פני הים, לרגליו עובר הכביש משכם הסמוכה צפונה לאורך דרך קדומה שהיוותה את ציר התנועה העיקרי במלכות ישראל בימי קדם. בקרבתה מסתעפת ממנה דרך אחרת מערבה אל טול-כרם ואל מישור החוף.
על שרידי העיר שומרון שוכן עתה כפר ערבי ששמר על השם היווני הקדום בצורה הערבית סבוסטיה עד היום.
בתל שומרון נערכה לפני כששים שנה חפירה מדעית חשובה על ידי אוניברסיטת הרווארד האמריקאית ואף היא הוסיפה גילויים חדשים להכרת שומרון הקדומה.
החפירות גילו במפולת החורבות גם שברי שן פיל רבים מקושטים יפה, דוגמאות מענינות של האמנות הקדומה בישראל.
במרתפי ארמנות המלכים נחשפו גם כדים שבורים רבים בצורות שונות, כן נמצאו חרסים ועליהם כתובות, אוסטרקונים בלעז, והם שברי כדים שבהם שלחו האזרחים תושבי כפרים במלכות ישראל, מנחה ומס אל בית המלך.
חרסי שומרון מפיצים אור רב על החיים בתקופת המלכים ועל המצב הגיאוגרפי של אותה תקופה.