על האותנטיות של "חלקת השדה" - קבר יוסף
מחבר: ד"ר יואל אליצור
בראשית לג:
תקציר: טענות על אמיתות המסורת שיוסף קבור בקבר יוסף.
במהלך שנות התשעים הושמעו בישראל פעמים אחדות פקפוקים באשר לאותנטיות של אתר קבר יוסף בשכם. הגדילה לעשות שרת החינוך דאז שהופיעה בכל כלי התקשורת ובסיוע ארכיאולוג אחד טענה שכביכול מדובר בקבר שיח' ערבי מלפני מאתים שנה. בכתיבה העיתונאית של אותן השנים נוצר הרושם כאילו 'האמת המדעית' היא שזהו אתר מוסלמי שולי והאמונה בחשיבותו של מקום שייכת לתחום הדעת העממית בדומה ל'קברי צדיקים' שונים בגליל ובאזורים אחרים.
יש מקום רב לחשוב שנטישת אתר קבר יוסף במהלך מאורעות ספטמבר 2000 הושפעה לא במעט מתמונה זו של המציאות.
לאמיתו של דבר, כל מי שמתמצא ולו במעט במקצוע הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ- ישראל, יודע שאמירות דלעיל סותרות את נתוני השטח והמקורות ההיסטוריים ואינן משקפות אלא את משאלות הלב של אומריהן. חבל מאד שלא נשמע אז קול מקצועי בהיר מחוץ למערכת הפוליטית, שרק יגיש מבחר נתונים ומקורות באשר לאתר זה. בדף הנוכחי אנסה להשלים במאוחר את החסר ולהגיש מעט חומר מרוכז על האתר ומשמעותו.
נתוני המקרא
בראשית לג. יח-כ:
ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר. ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אוהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה. ויצב שם מזבח...
זו היא ההיאחזות השנייה של האבות באדמת כנען. הראשונה היתה רכישת שדה המכפלה והמערה אשר בו בידי אברהם (בראשית כג).
ב) יהושע כד, לב:
ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויהיו לבני יוסף לנחלה.
פסוק זה הוא חלק מהחתימה החגיגית של ספר יהושע. מחבר הספר בחר לסיים את ספר הכיבוש וההתנחלות בציון מקום קבורתם של יהושע המנהיג, אלעזר הכהן הגדול, ויוסף שקבורתו מסמלת את הקשר בין האבות לבין הבנים נוחלי הארץ. תן דעתך לסדר הדברים: האתר הוא קודם כל חלקת השדה של יעקב, אליה הוסיפו בני ישראל את קברו של יוסף.
מבחר עדויות על המקום בתקופה הרומית- ביזנטית
אוונגליון יוחנן ד, 6-4:
ויבא לעיר מערי שומרון ושמה סיכר (Sychar) ממול חלקת השדה אשר נתן יעקב ליוסף בנו ושם באר יעקב.
חשיבותו של מקום זה היא קודם כל בכך שהוא מלמד שחלקת השדה היתה מקום מפורסם בזמן כתיבת הספר (מאה א' לסה"נ), אשר על פיו הוא מגדיר את מקומה של העיר סיכר. בנוסף לכך יש כאן הגדרת שטח עשירה בפרטים. המקור אינו מזכיר את שכם שהיתה חרבה באותו זמן ולא את ניאפוליס שנבנתה בשנות השבעים של המאה הראשונה. סיכר מזוהה בוודאות בכפר עסכר (על סמך מקורות רבים, בפרט כרוניקות שומרוניות) שמרכזו העתיק נמצא כ- 600 מ' צפונית מזרחית לקבר יוסף של ימינו, ובאר יעקב היא ככל הנראה הבאר העתיקה והעמוקה (32 מ') 500 מ' מדרום לקבר יוסף.
מדרש בראשית רבה עט, יט:
ויקן את חלקת השדה וגו'. אמר ר' יודה ביר' סימון (תחילת מאה ד' לסה"נ) זה אחד מג' מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל ולומר גזולים הם בידכם ואילו הן מערת המכפלה, ובית המקדש וקבורתו של יוסף,מערת המכפלה וישקל אברהם לעפרון, בית המקדש ויתן דוד לארנן וגו', קבורתו של יוסף ויקן את חלקת השדה.
אין ספק שברקע הדברים עומד אתר קונקרטי ותביעה יהודית לבעלות עליו. ספר האונומסטיקון לאוסביוס (ראשית מאה ד' לסה"נ) 150,1 מהד' מלמד מס' 805: שכם (Sychem)...
עיר יעקב, היום חרבה, ומראים את המקום בפרוורי ניאפוליס, שם נראה גם קבר יוסף.
ניאפוליס- נאבלס היא ה'קסבה' של היום כ 2.5 ק"מ ממערב לקבר יוסף. הכותב הכיר עדיין את התל העתיק והחרב של שכם, ציין את היחס בינו לבין ניאפוליס, והיה מודע לקבר יוסף הצמוד אליו. התאור הולם את קבר יוסף המוכר לנו כיום למרגלות התל ממזרח.
'תיאודוסיוס' (נוסע נוצרי 520-518 לסה"נ): פרק ב' הוצ' Geyer 137,13.
בסמוך לבאר יעקב שם עצמות יוסף הקדוש.
[למקורות נוספים ראה:
.Y.Tsafrir,L.; P.Tomsen,Loca Sancta, Halle 1907 , 108-109
Di Segni, J.Green, Tabula Imperii Romani Iudaea Palaestina, Jerusalem 1994,238;
א' לימור מסעות ארץ הקודש, ירושלים תשנ"ח 175,123,30: ז' בן חיים, תיבת מרקה עמ' 335]
3. עדויות מימי הביניים
מרובות העדויות על המקום בכתביהם של נוסעים בתקופה זו. חשובות במיוחד לדיוננו עדויות המתארות את ציון הקבר ולצידו שני עמודים נמוכים, נתון שאין לו אח ורע בציוני קבר אחרים המוכר בקבר יוסף עד היום.
מנחם בן פרץ החברוני (1215 לסה"נ; לפי מחקרים אחרונים אין סיבה לפקפק במקוריותו של חיבור זה) המעמר ג' עמ' 37:
ומשם הלכתי לשכם וראיתי קברו של יוסף הצדיק בן יעקב אבינו בין שני עמודים של שיש אחד לראשו ואחד לרגליו.
'אלה מסעות' (נכתב בין 1270 ל1290) הוצ' גרינהוט עמ' 146:
והנה בשכם קבורת יוסף הצדיק ועליו ב' עמודי שיש א' לראשו וא' לרגליו וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר.
[למקורות נוספים ראה נ' אדלר, ספר מסעות של ר' בנימין עמ' כב, "אלה סימני" בתוך: א' גרינהוט, מסעות ר' בנימין, 146,143; "יחוס אבות" ו"יחוס צדיקים", בתוך: א"מ לונץ, המעמר ג, ירושלים תר"פ, 229,215 ; י"ד אייזנשטיין, אוצר מסעות (ניו יורק תרפ"ו) תל-אביב תשכ"ט, 133,81].
4. העדר זיקה מוסלמית למקום
המוסלמים מזהים על פי רוב את קבר יוסף בצמוד למערת המכפלה בחברון, ואילו את האתר בשכם הם מזכירים לעיתים באקראי כאתר שולי. ראה: מג'יר אלדין אלחנבלי,אלאנס אלג'ליל בתאריח' אלקדס ואלח'ליל, א, עמאן 1973, 68-69;
G.Le Strage, ' Palestine under the Moslems (1890), Beirut 1965,314,319,325,512 [לנתונים המובאים שם יש להוסיף את מסעודי מן המאה התשיעית, BGA 8 לפי המפתח: את מקדסי מן המאה העשירית לפי כתב יד,BGA 3,173 ;ואת אבן אל- ערבי מסביליה בן המאה ה11 מהדורת י' דרורי, רמת גן תשנ"ג,109); מ' דבאע', בלאדנא פלסטין ב/2, כפר, קרע (השנה חסרה), 279-277 (למסורת זו המנוגדת לתנ"ך ולעדות המוצקה של המקורות הקדומים, יש שורשים בספר החיצוני 'צוואת יוסף' כ6 , ובספר מסעות 'אנטונינוס פלקטינוס' משנת 570 בערך)], על כל ההיבטים דלעיל ראה ז"ח ארליך, קבר יוסף והמבנה שעליו, שומרון ובנימין א, תשמ"ז, 162-153.
5. אתרו של קבר יוסף אופייני למסורת אותנטית ולא למסורת עממית
קבר יוסף נמצא למרגלות השער המזרחי של שכם הקדומה שהתגלה בימינו בחפירות ארכיאולוגיות. מיקומו של הקבר ממזרח לתל הקדום אשר לא היה ידוע במשך התקופה הביזנטית וימי הביניים, ולא בקרבת ניאפוליס- נאבלס המאוחרת (ה'קסבה' של היום) מוכיח את קדמות המסורת והתאמתה לנתוני המקרא המתאר את הגעתו של יעקב לשכם ממזרח הירדן "ויחן את פני העיר: ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אוהלו... "(בראשית לד) "ואת עצמות יוסף קברו בשכם... בחלקת השדה אשר קנה יעקב..." (יהושע כד) ואכן אצל השומרונים התפתחה מסורת עממית ל'חלקת השדה' בהתאם לצפוי- בכניסה לניאפוליס המאוחרת ('מקום אבל יעקב')