אחז מלך יהודה
מחבר: יהודה איזנברג
דברי הימים ב', כ"ז-כ"ח
פרשת מלכותו של אחז מלך יהודה היא סיפור עצוב של מלך שטעה לאורך כל שנות מלכותו, וסיבך את ישראל לשנים ארוכות.
נתבונן תחילה ביחסי הכוחות הבין לאומיים בימיו של אחז. מוקדי הכוח נמצאים בין שתי מדינות: בצפון מזרח, מולך רצין מלך ארם, ועיר בירתו מוכרת לנו עד היום: דמשק. המרחק בין שתי ערי הבירה: ירושלים ודמשק - כ-200 קילומטר. במזרח, הרחק מאוד, במרחק של כ-800 קילומטר, מתעצמת ממלכת אשור, ובראשה תגלת פלאסר. ובדרום, כמו תמיד, משענת הקנה הרצוץ - מצרים.
מלך ישראל הוא פקח בן רמליהו. מסיבות שאינן ברורות הוא קושר קשר עם רצין מלך ארם, ועולה למלחמה על מלכות יהודה. במלכות יהודה התפוררות מכל צד: פלישתים חודרים לשפלת יהודה ממערב, פקח ורצין מלך ארם עולים על ירושלים ממזרח.
אחז מהמר על המעצמה השניה, על אשור. הוא פונה למלך אשור, ומבקש את עזרתו נגד רצין ופקח. ישעיהו הנביא מזהיר את אחז מברית זאת, ומודיעו כי מלך אשור ישא את שלל שומרון ואת חיל דמשק, אבל ידביר תחת רגליו גם את מלכות יהודה.
אחז אינו שומע בקולו של ישעיהו. הוא פונה לאשור, ומלך אשור בא ופועל לפי התסריט שקבע ישעיהו הנביא. תחילה הוא עולה על דמשק, מגלה את תושביה, ואת רצין מלך ארם ממית. השוחד שקיבל מאחז, בצורת כל הזהב והכסף שהיה בבית המקדש ובבית המלך שיכנע את תגלת פלאסר לצאת למלחמה זו.
המלך אחז עולה לדמשק, לקראת תגלת פלאסר מלך אשור, המנצח. ומה מביא אחז מדמשק? צורה חדשה של מזבח. הוא מגלה מזבח בעל צורה מיוחדת, והוא שולח את תכניות המזבח לאוריה הכהן, ומצווה עליו כי עד שובו מדמשק צריך המזבח לעמוד על תלו בבית המקדש. מהו הנימוק של אחז בהעתיקו עבודת אלילים זו לירושלים:
"ויאמר, כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם, להם אזבח ויעזרוני."
והכתוב מוסיף ואומר:
"והם היו לו להכשילו ולכל ישראל".
לאחר מותו של פקח בן רמליהו עולה למלוכה על ישראל הושע בן אלה. הושע מנסה להציל את הקרב האבוד, ולאחר כישלונו של רצין מלך ארם הוא מנסה לכרות ברית עם מצרים, וכך להציל את ממלכתו. מצרים סייעה לממלכת ישראל כפי שסייעה לכל אוהביה: שלמנאסר מלך אשור עולה על ישראל, כובש את ממלכת שומרון, ומגלה את עשרת השבטים לאשור. וכך הקיץ הקץ על מלכות ישראל, ואילו אנו, איבדנו את עשרת השבטים שהוגלו לחלח ולחבור, לנהר גוזן ולערי מדי, בהתאם למדיניות הכללית של אשור, להגלות עמים ממקומם כדי להחליש את כח ההתנגדות שלהם.
תגלת פלאסר (בדברי הימים שמו "תלגת פלנאסר") עולה על ירושלים. השוחד לא הועיל. אשור ממשיך להציק לישראל, ואילו אחז המלך ממשיך לבקש מאלהי נכר עזרה. רק בימי חזקיהו בן אחז משתחרר ישראל מן הסיוט האשורי: סנחריב מלך אשור עולה על ירושלים, נוחל מפלה שעה שהוא צר על העיר, וחוזר בבושת פנים לארצו.
משנת מותו של המלך אחז מצויה נבואתו של ישעיהו לפלשת. עם מות אחז מנבא ישעיהו כי הפלשתים שהרימו ראש בימיו, ישובו ויוכנעו למלכי יהודה. הוא קורא לפלשתים:
"אל תשמחי פלשת כולך, כי נשבר שבט מכך,
כי משורש נחש יצא צפע,
ופריו שרף מעופף."
בימי חייו של אחז נשבר שבט מכך, נשבר כוחם של יהודה, והפלישתים הרימו ראש. עם מות המלך אחז קורא להם ישעיהו:
"אל תשמחי פלשת כולך.
הילילי שער, זעקי עיר,
נמוג פלשת כולך,
כי מצפון עשן בא, ואין בודד במועדיו."
מצפון, מארץ ישראל, יבוא עשן ואש להכות אותך פלשת. לא בודדים יבואו, אלא גדודים רבים. ואמנם, בתחילת מלכותו הצליח חזקיהו בן אחז להכות את פלשתים, ולהחזיר אותם לעריהם המקוריות.