תכנית השיחות והנאומים

מחבר: אהרן קמינקא

איוב התם והישר מקונן על גורלו (פרק ג).

אליפז : הייסורים הם עונש על חטאים; אשרי המחזיק במוסר שדי; החטאים אינם של לבדו אלא של כל הדור (ד-ה; טו; כב).

איוב מתמרמר על תוכחות כאלה החושדות אותו בפשעים; ייסוריו הם חסרי כל טעם מתווכח עם אלוהים הגורם להם (ו-ז; יב-יד; כג-כד). והוא

בלדד: ירושת דורות קדומים פועלת בחיינו; צדק יש בעולם, הרשעים אובדים; אמנם אלוהים גם עריצים מטילים פחד (ח; יח; כה). סובל איוב: אין זה מצדיק את עיוות משפטו; עוד באחרית הימים יכירו צדקו; אלוהים על הכל (ט-י; יט; כו). אחראי

צופר: הצער והאושר תלויים בכוונת הלב; הרשעים אומללים (יא; כ).

איוב מוכיח כי לא נכון הדבר ומקונן על גורל כל אדם בחיים (יב-יד; כא).

איוב "מוסיף שאת משלו" (בשטח הגיוני יותר גבוה) ורעיונות חדשים מתגלים. נאומי איוב על סבל עוד יותר קשה לנפש: מצוקת השכל המבקש תכלית בחיים (כז- הלאום הנדיב והוא שדוד ונבזה (כט-לא). כח): יגון

דברי אליהו בן ברכאל: חסדי אלוהים וחובת אדם לרעהו (לג-לז).

מענה שדי: גבולות בינת אדם והמעשים הכבירים בעולם (לח-מא); איוב מכיר כי ומוצא שלוה בהסתכלו בהדר העולם (מב). בינתו אפס