שובה ה' את שבותנו

 

רש"י מפרש "כאפיקים בנגב":

הרד"ק סבור כי

וכן אבן-עזרא:

 

ברוח זו בקירוב מפרשים גם כמה וכמה מן המפרשים החדשים.

 

הרב פ. צ. חיות מבאר:

 

גונקל אומר:

 

כל הפירושים האלה ודומיהם יהיו הולמים יפה את הכתוב אם המשל "כאפיקים בנגב" שאול מנחלים יבשים, המתמלאים מים רק בחורף, והם מצמיחים אז דשא ומרעה למכביר (השווה: "והוצאתים מן העמים... והביאותים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים... במרעה טוב ארעה אותם"; יחז' ל"ד, י"ג-י"ד), ואם התפילה מוסבה על פריחה כללית של שיבת ציון; אולם, הפירושים לא יהיו הולמים את הכתוב אם נאמר כי המשל הגיאוגרפי שאול מארץ הנגב, המשתרעת מדרום לבאר-שבע, ואם נניח כי התפילה עצמה מכוונת לגאולתם של פזורי ישראל מן הגולה.

 

נקל לשער, כי גשמי-זעף הופכים את אפיקי הנגב היבשים והחרבים לזרמים חזקים ועצומים; ואכן, הנגב מצטיין בשיטפונות עזים ביותר.

 

ברם, עצמת השיטפונות באפיקי הנגב ובעמק חופו אינה תלויה בכמות הגשמים היורדים על לב הנגב ומערבו בלבד. פעמים יורדים על סביבה מסוימת בנגב גשמים מועטים, ואילו השיטפונות באפיקים של אותה סביבה עצומים, ופעמים מרובים הגשמים מאוד ואילו הזרמים עצמם קטנים, וקצרי שעות ביותר.

 

עוצמתם של השיטפונות תלויה יותר בהיקפו של השטח הגשום מאשר בכמות הגשמים. מרבית השיטפונות באים מהרי הנגב המזרחיים הרחוקים, על כן גדול ונרחב הוא אגן-הניקוז של אפיקי הנגב וזרמי המים בהם לפעמים כבירים ועצומים.

 

החזיון המפתיע ביותר בנגב הוא השיטפון ללא גשם... הנה החליקו עננים מעל רמת הנגב ולא הורידו אף טיפת גשם אחת. העננים נישאו מזרחה והשמים טהרו, אולם אי-שם הרחק בהרים ניתכים גשמים עזים; המים מתגלגלים מכל צד אל אפיקי הנגב, הם גוברים, גואים ומתעצמים ללא הפוגות, וסופם שהם פורצים בכוחות-איתנים אל עבר רמת-הנגב מערבה ומדהימים את האדם, אשר לא ראה כל גשם באותו יום.

 

השיטפונות הפתאומיים בנגב ובאזורים המדבריים והנגובים האחרים בשני עברי הירדן מפיצים דרך-אגב אור מלא על נבואתו של אלישע: "לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים" (מלכים ב', ג,י"ז).

 

- כן מספר לנו ספר מלכים ב', פרק ג' -

 

הרקע הגיאוגרפי של מלחמת יהורם מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה ומלך אדום, ברור למדי: שלושת המלכים בוחרים לתקוף את ארץ מואב לא מצד מערב, מצד המדרונות התלולים והעצומים, היורדים אל עמק-הירדן ואל ים-המלח, אלא מצד מזרח, מצד רמת המדבר, הגובלת בארץ מואב כי מאותו צד ההשתערות על ארץ מואב קלה יותר. הדרך אל רמת מואב מצד מזרח פתוחה לפני שלושת המלכים, כי הרי ארץ אדום, הגובלת את מואב, כפותה לשלטון יהודה (השווה: "ומלך אין באדום, נצב מלך"; מלכ"א כ"ב, מ"ח), אולם ב"דרך מדבר אדום" וב"מדבר מואב" נדירים המים מאוד ומחנות ישראל, יהודה ואדום הם בכל רע. והנה קם הנביא אלישע ומייעץ את צבאות שלושת המלכים לחפור גבים גבים בנחל מסוים כדי לקלוט בהם מי שיטפון פתאומי אשר ימלא את הנחל. הוא אינו מתנבא על נס מחוץ לגדר הטבע, אלא מסתמך על חזיון החוזר ונשנה בארצנו, ובכללה במדברותיה ובאזוריה הנגובים. "לא תראו רוח" מתנבא הנביא, כי הרוח מבשרת על-פי-הרוב את בוא הגשם, "ולא תראו גשם", כי הגשם ירד אי שם הרחק בהרי אדום או מואב, "והנחל ימלא מים". נבואתו של אלישע נתקיימה למחרת היום. הנביא ידע יפה, כי דרכו של השיטפון לעבור מהר ולהיות כלא היה, על-כן הקדים לייעץ את שלושת המלכים לעשות גבים, היינו שקעים ובורות, בנחל למען יעמדו בהם המים גם לאחר עבור הזרם ולמען ישתו מהם המחנות ובעירם גם בימים הבאים. מן הראוי לציין כי את נבואתו של אלישע הבינו יפה גם הראשונים: יוסף בן מתתיהו פלביוס, המבקש לקרב את הנס המסופר בספר מלכים אל קוראיו ההליניסטים, אומר בספרו קדמוניות היהודים ט', ג', ב':

 

 

רש"י אומר:

 

ואף הרד"ק אומר:

 

אם נשוב עתה אל תפילתו של משורר תהלים פרק קכ"ו "שובה ה' את שבותנו כאפיקים בנגב" ונשאל את עצמנו מה משל שאל המשורר ומה בקשה ביקש בתפילתו הרי עלינו לאמר: המשורר ידע יפה את האפיקים בנגב, ההופכים בחורף זרמים חזקים ועצומים. קיבוץ הגלויות המועט לא הניח את דעתו, וגם הוא, כנביא זכריה, שיווע לעליית המונים רבים מכל התפוצות, על-כן: "שובה ה' את שבותנו כאפיקים בנגב" - השיבה את שבותנו בזרמים חזקים, עצומים ובלתי-צפויים מראש, כזרמי המים הגדולים והעצומים, הפוקדים לפרקים את האפיקים בנגב! על העם השב לציון לעבור שטחי מדבר בדרכו, יהיו המוניו משולים לאפיקי הנגב המושכים פתאום מים רבים עוברים.

 

משהו מסברתנו זו נעוץ כבר בפירושיהם של אבן-עזרא, ר' מנחם המאירי ובעל מצודת-דוד.

 

אבן-עזרא מפרש: "כאפיקים בנגב - כמים חזקים בנגב",

רבי מנחם ב"ר שלמה המאירי בפרושו לספר תהלים (הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תרצ"ו) מפרש: "חפירות מלאות מים כבירים הנגרים בחוזק"

וגם בעל מצודת דוד אומר: "כמים הנגרים בחוזק".