ואמרתם במה אהבתנו
מחבר: יהודה איזנברג
מלאכי, פרק א'
פרשת היחסים שבין יעקב ועשיו, ובהמשך הדורות בין ישראל ואדום, סבוכה ומפותלת. אהבה ושנאה; אכזבה ותחרות משמשים בערבוביה, כאשר הקדוש-ברוך-הוא נקרא בפרקנו להשיב לשאלה הנוקבת, מיהו, לאמיתו של דבר, הבן הנבחר.
יעקב ועשיו האחים מתייחסים זה לזה יחס שכולו תערובת אהבה, שנאה ופחד. יעקב אומר
"יעבור נא אדוני לפני עבדו." (בראשית לג יד)
עשיו מדבר כאח:
"יש לי רב אחי, יהי לך אשר לך".
והנשיקה המפורסמת שנשק עשיו ליעקב - שהייתה ספק נשיקה ספק נשיכה - מוסיפה על הבלבול ביחסי אחים אלה.
בצאת ישראל ממצרים פונה משה לאדום ומבקש זכות מעבר. הפניה לבבית קמעה, ומזכירה את יחסי האחווה:
"כה אמר אחיך יעקב, אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו,.. נעברה נא בארצך".
והתשובה גסה ובוטה:
"ויאמר אליו אדום, לא תעבור בי, פן בחרב אצא לקראתך...ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה." (במדבר כ)
במהלך ההסטוריה נלחמים שני העמים זה בזה. דוד משתלט על אדום, ושם בה נציב, מושל מטעמו על אדום (ש"ב ח). בימי שלמה בנו מסייע אדום למרד נגד שלמה (מ"א יא). יהושפט חוזר ומשתלט על אדום ומושל בה באמצעות נציב (מ"א כב, מח). בימי יורם בנו חוזרת אדום ומורדת (מ"ב ח כ). אמציה חוזר וכובש את אדום (מ"ב יד ז), ואילו בימי פקח בן רמליהו חוזרים האדומים וכובשים את אילת (מ"ב טז ו).
המאבק שבין שני העמים הוא המשכו של המאבק בין שני האחים. וכמו בתחרות שבין יעקב לעשיו, אהבתו של האב לא הייתה חד-משמעית לצדו של יעקב, כך במאבק בין שני העמים לא ברור לישראל את מי אוהב ה'.
הנביא מתווכח עם ישראל בנושא זה:
"אהבתי אתכם, אמר ה'.
ואמרתם: במה אהבתנו?!
הלא אח עשיו ליעקב, נאום ה',
ואוהב את יעקב.
ואת עשיו שנאתי,
ואשים את הריו שממה,
ואת נחלתו לתנות מדבר".
מול קריאת האהבה של האלהים, "אהבתי אתכם", ניצב ישראל קר ואדיש: במה אהבתנו?! והאלקים צריך להוכיח את אהבתו. ומהי ההוכחה לאהבת האלקים את ישראל?
"ואשים את הריו שממה, ואת נחלתו לתנות מדבר".
שממונם של הרי אדום מול פריחתם של הרי ישראל הוא ההוכחה לאהבת ה' את ישראל. אבל בכך לא די. והנביא ממשיך:
"כי תאמר אדום רוששנו, ונשוב ונבנה חורבות,
כה אמר ה' צבאות: המה יבנו, ואני אהרוס.
וקראו להם גבול רשעה,
והעם אשר זעם ה' עד עולם."
ההבדל בין ישראל לאדום הוא בתקווה ובסיכוי לעתיד. לאדום אין עתיד, לאדום אין תקומה.
"המה יבנו - ואני אהרוס".
דברי הנביא מעודדים, אבל בשטח הדברים נראים אחרת. האמנם הרוסים בתיה של אדום? המדרש מציב שאלה זו במלא חומרתה:
"שאל פילוסוף אחד את רבי אליעזר: לא כך אמר הנביא "המה יבנו ואני אהרוס, והלא כל הבניינים קיימים? אמר לו: לא דיבר הכתוב כנגד הבניין, אלא כנגד העצות: כל מה שאתם יושבים ומחשבים בלבבכם לבנות עלינו ולכלותנו - הוא הורס עצתכם. אמר לו: חייך, כך הוא. יושבים בכל שנה לבוא ולכלות אתכם, וזקן אחד בא ומבטל את עצתם".
המדרש מעלה את הויכוח שבין ישראל ואלקים למישור ההיסטורי. במה מתבטאת אהבת ה' את ישראל? לא בבתים ההרוסים של אדום, אלא בהרס האידיאולוגיה האדומית. קיומו של ישראל חרף כל ניסיונות אדום להשמידו - הם הם הביטוי לאהבת ה'.
"במה אהבתנו?"
"ועיניכם תראינה, ואתם תאמרו יגדל ה' מעל לגבול ישראל".
קיומו של עם ישראל בארצו הוא הביטוי לאהבת ה' את ישראל.