קרוב יום ה' הגדול, קרוב ומהר מאד
שיחות בספר צפניה
מחבר: יהושע רוזנברג
צפניה א'
מבחר שיחות ששודרו ב"קול ישראל" במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"
כמו נביאים אחרים, מזכיר צפניה בנבואותיו את 'יום ה''. צפניה מרבה להזכיר את "יום ה'" יותר מכל נביא אחר. מהו יום ה' ומה יקרה בו? על פי נבואת צפניה יום ה' הוא יום דין. יום כעס. הנביא מכנה את היום: "יום עברת ה'", וכן: "יום אף ה'". גם הנביא ישעיה רואה ביום יום כעס:
"על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה, בעברת ה' צבאות, וביום חרון אפו". (י"ג, יג)
אצל רוב הנביאים מתואר יום ה' כיום מפלה לגויים, כדברי הנביא עובדיה:
"כי קרוב יום ה' על כל הגויים, כאשר עשית יעשה לך, גמולך ישוב בראשך".
באופן דומה מנבא יחזקאל:
"בן אדם הנבא ואמרת, כה אמר ה': הילילו הה ליום.
כי קרוב יום, וקרוב יום לה', יום ענן, עת גויים יהיה." (יחזקאל ל')
במשא בבל מנבא ישעיה:
"באים מארץ מרחק, מקצה השמים, ה' וכלי זעמו לחבל כל הארץ.
הילילו כי קרוב יום ה' כשוד משדי יבוא...
הנה יום ה' בא, אכזרי ועברה וחרון אף,
לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה.
כי כוכבי השמים וכסיליהם, לא יהלו אורם,
חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו.
ופקדתי על תבל רעה, ועל רשעים עוונם,
והשבתי גאון זדים, וגאות עריצים אשפיל." (ישעיה י"ג)
יום ה' הוא יום דין לא רק לגויים אלא גם לחטאי ישראל. וכך אומר צפניה:
"קרוב יום ה' הגדול, קרוב ומהר מאד,
קול יום ה', מר צורח שם גבור.
יום עברה היום ההוא,
יום צרה ומצוקה, יום שואה ומשואה, יום חושך ואפלה, יום ענן וערפל.
יום שופר ותרועה, על הערים הבצורות, ועל הפינות הגבוהות.
והצרותי לאדם, והלכו כעוורים, כי לה' חטאו,
ושופך דמם כעפר, ולחומם כגללים.
גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם, ביום עברת ה', ובאש קנאתו תאכל כל הארץ,
כי כלה אך נבהלה יעשה, את כל יושבי הארץ".
"...והיה ביום ההוא נאום ה', קול צעקה משער הדגים, ויללה מן המשנה,
ושבר גדול מהגבעות.
הילילו יושבי המכתש, כי נדמה כל עם כנען, נכרתו כל נטילי כסף".
ברוב המקרים בהם מזכירים הנביאים את יום ה' הם מתארים אתו כיום בו יגלה ה' את כוחו וגבורתו בעולם, ישליט את מלכותו על העולם, וישמיד את הרשעים.
צפניה מנבא כי היום אינו רחוק:
"קרוב יום ה' הגדול, קרוב ומהר מאד..."
גם הנביא יואל מדבר על התקרבותו של יום ה':
"אהה ליום, כי קרוב יום ה' וכשוד משדי יבוא".
וברוח דומה קרא גם ישעיה:
"הילילו כי קרוב יום ה' כשוד משדי יבוא" (י"ג ו).
יחד עם זאת, מרוב הנבואות עולה שיום זה יהיה באחרית הימים. וכך מתאר הנביא זכריה את היום:
"והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון,
והיה יום אחד, הוא יוודע לה', לא יום ולא לילה,
והיה לעת ערב יהיה אור...
והיה ה' למלך על כל הארץ,
ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". (זכריה י"ד)
מלאכי מתאר את היום:
"כי הנה היום בא, בוער כתנור,
והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש, ולהט אותם היום הבא, אמר ה' צבאות,
אשר לא יעזוב להם שרש וענף." (מלאכי ג)
מנבואתו ברור שאכן מדובר על נבואת אחרית הימים, שכן הוא מסכם:
"הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא.
והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם,
פן אבוא והכיתי את הארץ חרם."
המלבי"ם בפירושו לפסוק בעמוס ה' יח: "הוי המתאווים את יום ה', למה זה לכם יום ה' הוא חושך ולא אור", אומר:
"יום ה' -
שהוא היום שיתגלה ה' בכבודו להעניש את הרשעים.
למה לכם יום ה' -
הגם שיום ה' יהיה יום תשועה לישראל באחרית הימים, זה יהיה בעת שיהיו ישראל צדיקים, אבל לא לכם אתם הרשעים, שהגם שיום ה' הבא באחרית הימים יהיה חשך שאחריו אור. כי מתוך חושך הצרות יהיה אור לצדיקים ותשועה לישראל, זה בעת התקון, אבל לכם הוא רק חושך ולא אור."
את הטובה שתהיה לישראל ביום ההוא, לאחר שישובו אל ה' מתאר צפניה כך:
"ביום ההוא יאמר לירושלים אל תיראי, ציון אל ירפו ידיך.
ה' אלוהיך בקרבך, גבור יושיע,
ישיש עליך בשמחה, יחריש באהבתו, יגיל עליך ברינה". (צפניה ג)
וכך מסתיימת נבואת צפניה:
"בעת ההיא אביא אתכם, ובעת קבצי אתכם,
כי אתן אתכם לשם ולתהילה בכל עמי הארץ,
בשובי את שבותיכם לעיניכם, אמר ה'".