אמונה ומדע בפרשנות המקרא - תגובה

מחבר: מאיר וייס

דעות, גיליון י"ג, 1960

מילות מפתח: ביקורת המקרא, מחקר המקרא, תורה מן השמים, באומגרטנר, ולהאוזן.

 גבירותי ורבותי. בנטלי גם אני את רשות הדיבור, אומר אני מראש שאין כוונתי לחלוק על מ. ברויאר. אין כוונתי לחלוק, מפני שדבריו מושתתים על הנחות אמנותיות בנוגע לתורת הסוד שאינן הנחות אמונתיות שלי, ומשום כך אין שום רקע משותף בינינו להתווכח אתו.

אין גם כוונתי הפעם להיכנס לבירור הענין עצמו. ארשה לעצמי להעיר רק הערות מתודולוגיות בקשר לדבריו של הרב ברויאר, שנאמרו ובמידה מסוימת גם בקשר למאמרו, (שפורסם בדעות גליון י"א), אם כי עלי להדגיש, שאעשה זאת אך ורק בשל חשיבות הנושא שבו עוסק המאמר ובגלל התלמידים שעלולים לבוא אחרי המאמר.

מר אוריאל סימון ראה את ערכו העיקרי של המאמר הנ"ל בכך, שהוא יוצא נגד טשטוש המושגים. ואכן אני רואה שתחילת כל, יש להבהיר המושגים שבהם השתמש הרב ברויאר.

הרב ברויאר התחיל את דבריו בכך, שהוא מקדים את חיבורה של התורה לבריאת העולם. וכמדומני כאן יש מיד שגיאה מתודולוגית חמורה. בריאת העולם, ללא ספק פעולה טרנסצנדנטית. מאמין אני לא פחות מהרב ברויאר, שגם נתינת התורה היא פעולה טרנסצנדנטית. אך נתינת התורה היא טרנסצנדנטית, אבל לא התורה שניתנה לנו היא טרנסצנדנטית; התורה שניתנה לנו, ניתנה לא למלאכי השרת אלא ניתנה לבני אדם. במאמרו הנ"ל בעמוד 18, בעמודה השניה כותב הרב ברויאר:

"מה לכל הטענות האלה, (הכוונה לאלה של בקורת המקרא) שהן מוכחות, מוצדקות ומבוססות - ולאמונה היהודית האמתית שהתורה היא משמים והיא קדמה לבריאת העולם תתקע"ד דור?".

ולזה אני אומר מה לתורה שקדמה לבריאת העולם ולהר סיני? מה לתורה שקדמה לבריאת העולם ולהר סיני? מה לתורה שקדמה לבריאת העולם ולתורה שמפרשים אותה אנו, גם אם נאמין שהיא מן השמים? הרי גם חז"ל - רש"י ורשב"ם, אבן-עזרא וכל הפרשנים, שללא ספק האמינו בתורה מן השמים, ובכל זאת לא עסקו בתורה שהיא כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה, שהקב"ה הסתכל בה וברא את העולם. הם פרשו את התורה שניתנה לבני אדם ושהיא כתובה ב- כב' אותיות, ואף אנו רק על התורה הזאת אנו מדברים, ורק עליה צווינו במצוות תלמוד תורה ובה ורק בה צריך המדע לעסוק. וכל הטענות האלה של בקורת המקרא אינן מתיחסות אלא אליה.

הרב ברויאר, במאמרו בעמוד 18 בעמודה השניה כותב:

"המסקנות המדעיות של בקורת המקרא, לא רק שאין הן פוגעות באמונה, אלא הן נחוצות והכרחיות לכל הרוצה לפרש את המקרא - כפשוטו וגם כמדרשו!"

אותי, בהקשר זה, לא מעניין אלא פשוטו של המקרא. והנה בעמוד 21 מוזמנים אנו לכבד את האמת המדעית וללמוד תורה בכל הכלים המדעיים העומדים לרשותנו, "בכל דרכי המחקר החופשי של לשון וסגנון, בכל חידושי הפירושים והפשטות המתחדשות בכל יום" - ושכך יש לעשות, לזה נקרא כעד הרשב"ם בבראשית לז' ב'. והנה בעמוד 24 בעמודה השניה בשורה 1 מוזמנים אנו להבין את התורה כ"אותיות התורה מצטרפות לשמות". ואם כך הוא, הרי אין לעמוד - בניגוד לרשב"ם ולרש"י - על שום תמיהה דקדוקית. ואם נאמר בכתוב "כי תקרינה מלחמה" או " ותען רחל ולאה", אין לשאול שאולי נאמר כך רק מפני שצירוף השמות דורש כאן אותיות אלה, ואם רצה הרב ברויאר לומר שיש הבנה מלאה בנגלה והבנה אחרת בנסתר, למה הכיר את הנסתר? למה נקראנו פתאום גם במאמר הנ"ל וגם בהרצאה, אחרי שהוזמנו ללמוד תורה בכלים מדעיים, לחדול לראות את התורה בלבושה החיצוני-הגשמי, ונראה מבעד ללבוש את הנשמה המשתחררת? דהיינו, לפנות עורף לכל הפרשנות שאיננה פרשנות קבלית, ואפילו מפרשנותם של חז"ל? ובשם המדע נקראנו להחזיק בביקורת המקרא, וכמו שנאמר במאמר: "להכניס לתחום הקודש את תורת וולהויזן על מסקנותיה", אשר לפי דעתו של הרב ברויאר במאמרו, ההשגחה האלוהית סמכה ידיה עליה.

ואם תשאל מה נכניס לארון הקודש מתורתו של וולנהויזן על מסקנותיה? - הרי שמעת שהמדובר הוא במיוחד על ארבעת המקורות, ושמעת שמה שמאחורי ארבעת המקורות האלה - השימוש בשמות הקודש. אינני רוצה לקבל בלי כל הסתייגות את דברי ד"ר אופנהיימר בנוגע לפקפוק שבצד זה של פרשנות המקרא. אין זה גם מעניינו כאן. אבל ארשה לעצמי לצטט משפט מאדם שבודאי אינו חשוד על כך שהוא איננו מאסכולה של וולהויזן - כוונתי לוולטר באומגרטנר, אשר במאמר שהופיע ב- 1930 ב"תיאולוגישה רונדשאו" בעמוד 300 כותב כי: ההבחנה בין המקורות זה מזמן איננה מושתתת על שימוש בשמות הקודש.

אין עניני כאן לחוות דעה בקשר לתורת המקורות. אינני רוצה להסיק מסקנה מהערכה זו של באומגרטנר. מה שאני רוצה כאן לומר: הרי הרב ברויאר מקבל את תורת וולהויזן על כל מסקנותיה, ובראש וראשונה את החלוקה לארבעת המקורות, שהיא מושתתת על שימוש בשמות הקודש. לפי באומגרטנר במדע המקרא אין קובעים את המקורות על פי סימן היכר זה. מה יעשה עתה הרב ברויאר? - האם יחזיק בפרט הזה מתוך תורתו של וולהויזן, שבו הוא, כדבריו, מאמין באמונה שלמה; האם יחזיק בפרט הזה, שנדמה לו שהוא עולה בקנה אחד עם יסודות מסוימים בקבלה?

אני תמים דעים עם הרב ברויאר, שאין האמונה זקוקה לשום הוכחה מדעית, אבל אם הוא מלגלגל על הרב הופמן, הנותן כביכול בסיס מדעי לאמונתנו בתורה המשמים, כאילו אמונה בתורה מהשמים זקוקה לביסוס מדעי ולהוכחות פילולוגיות, - למה אמנותו של הרב ברויאר, האמונה הקבלית בספרות, זקוקה לביסוס מדעי מצד ניתוחי וולהויזן?