פרשה ד

מי היו?
אמר ר' סימון
זה שבטו של יששכר.
הדא הוא דכתיב: (ד"ה א' י"ב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, לדעת מה יעשה ישראל וגו'.

ר' תנחומא אמר:
לקורסין [=מסלולי גרמי השמים].

ור' יוסי בר קצרת אמר:
לעיבורין [=עיבור השנה].
לדעת מה יעשה ישראל, שהיו יודעין לרפאות את הקירוס (= גלד של מכה).
ראשיהם מאתים, אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיו שבטו של יששכר מעמידים.
וכל אחיהם על פיהם, וכולם היו מסכימים הלכה על דעתן כהלכה למשה מסיני.

אמר להם אותו רשע: בשביל שגזרתי על ושתי שתכנס לפני ערומה ולא נכנסה, מה הוא דינה? אמרין ליה: אדונינו המלך, כשהיינו בארצנו היינו שואלים באורים ותומים, ועכשיו מטולטלין אנו.
וקראו לפניו המקרא הזה:
(ירמיה מ"ח) שאנן מואב מנעוריו, ושקט הוא אל שמריו,
ולא הורק מכלי אל כלי, ובגולה לא הלך, על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר.
אמר לון: אית הכא מינהון?
אמרין ליה: קריביהון.
הדא הוא דאמר והקרוב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן, שבעת שרי פרס ומדי וגו'.
(משלי י"א) צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו -
צדיק מצרה נחלץ אלו שבטו של יששכר,
ויבא רשע תחתיו אלו שבעת שרי פרס ומדי.

דבר אחר:
והקרוב אליו.
כתיב (שם) בפה חנף ישחית רעהו, ובדעת צדיקים יחלצו -
בפה חנף ישחית רעהו - אלו שבעת שרי פרס ומדי,
ובדעת צדיקים יחלצו - זה חלקו של יששכר.

דבר אחר:
והקרוב אליו.
כתיב (שם י"ד) חכם ירא וסר מרע, וכסיל מתעבר ובוטח -
חכם ירא וסר מרע זה שבטו של יששכר,
וכסיל מתעבר ובוטח אלו שבעת שרי פרס ומדי.

דבר אחר:
והקרוב אליו.
כתיב (שם כ"ב) ערום ראה רעה ונסתר, ופתאים עברו ונענשו -
ערום ראה רעה ונסתר זה שבטו של יששכר,
ופתאים עברו ונענשו אלו שבעת שרי פרס ומדי.

הן הקריבו הפורענות לעצמן.
כרשנא שהיה ממונה על הכרשינין.
שתר שהיה ממונה על היין.
אדמתא שהיה ממונה על אטנם שבארץ.
תרשיש שהיה ממונה על הבית.
מרס שהיה ממרס את העופות.
מרסנא זה היה ממרס את הסלתות.
ממוכן זה היה האיספקסיטון [=מספק המזון] שבכולם, שהייתה אשתו מתקנת להן כל מה שהיו צריכין.

אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא:
אם מתקיימת עצתו של רשע זה, מי מקריב לפניך?
כרשנא - מי מקריב לפניך פר בן שנה?
שתר - מי מקריב לפניך שתי תורים?
אדמתא - מי בונה לפניך מזבח אדמה?
כדאמר: (שמות כ') מזבח אדמה תעשה לי.
תרשיש - מי לובש בגדי כהונה ומשמש לפניך?
כדאמר: (שם כ"ח) תרשיש שהם וישפה
מרס - מי ממרס לפניך את העופות?
מרסנא - מי ממרס לפניך את הסלתות?
ממוכן - מי מכין לפניך את המזבח?
כמה דאת אמר: ויכינו את המזבח על מכונתו.

אותה שעה אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל:
בני הם, רעי הם, קרובי הם, אוהבי הם, בני אוהבי הם, שהוא אברהם.
דכתיב: זרע אברהם אוהבי.
מרומם אני קרנם.
כדאמר: (תהלים קמ"ח) וירם קרן לעמו.

דבר אחר:
כרשנא אמר הקדוש ברוך הוא: בוזק אני לפניהם כרשינין ומשירן מן העולם.
שתר משקה אני להם כוס של תרעלה.
אדמתא תרשיש מתיר אני דמן כמים.
מרס מרסנא ממוכן ממרס אני מסרס וממעך את נפשם בתוך מעיהם.
וכי היכן הייתה איסקוזות [=גזירת כליון] של כולן מתוקנת?

אמר רבי הושעיא:
מישעיה הנביא. האי מאן דאמר:
(ישעיה י"ד) הכינו לבניו מטבח בעון אבותם, בל יקומו וירשו ארץ וגו'.

רב ושמואל -
רב אמר:
במלכות אחשורוש הכתוב מדבר.

ושמואל אמר:
במלכות בלשצר הכתוב מדבר.
על דעתיה דרב דאמר במלכות אחשורוש, ניחא.
על דעתיה דשמואל דאמר במלכות בלשצר, כיצד היו כל אותן השנים?

אמר ר' הונא:
על ידי שלא נשתמשו בכלי בית המקדש.
הדא הוא דכתיב: (דניאל ה') בלשצר אמר בטעם חמרא וגו' שמתוך כן בה בלילא קטיל בלשצר מלכא כשדיא.

שתי משפחות היו נכנסות אצל רבי. אחת של רבי הושעיא ואחת של בית רבי יהודה בן פזי. כשנתחתן ר' יהודה בן פזי ל רבי, בקשו ליכנס תחלה, ולא הניחן רבי אמי.
אמר להם: כתיב (שמות כ"ו) והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית.
וכי יש משפט לעצים?
אלא קרש שזכה לינתן בצפון, ינתן בצפון. ושזכה לינתן בדרום, ינתן בדרום.
בעון דימנון מאיכן.

אמר לון ר' סימון מן דרומא:
שנאמר: (שופטים א') ויאמר ה' יהודה יעלה.
אמר לו ר' מני:
הדא במלחמה. ברם במינוי, רואה פני המלך היושבים ראשונה.
אף הכא כן רואי פני המלך.

אמר רבי יצחק:
לחזירתה כדת, ולאומה קדושה שלא כדת,
אלא באכזריות במלכה ושתי,
על אחת כמה וכמה במלכה שאינה ושתי:

מה ראה ממוכן לקפוץ בעצה תחלה?
מכאן שהדיוט קופץ בראש.

ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון ור' אלעזר ור' יוחנן:
חד אמר:
דינינו כדיניהם.

וחרינא אמר:
אין דינינו כדיניהם.
מאן דאמר דינינו כדיניהם, כדתנן דיני ממונות הטהרות והטומאות מתחילין מן הגדול,
ודיני נפשות מתחילין מן הצד.
ומאן דאמר אין דינינו כדיניהם, מה מקיים ויאמר ממוכן?
נראין דברי ר' יהודה נראין דברי ממוכן.

פירוש: אם אין דינם כדיננו, הם מתחילים מן הגדול. ומדוע הוזכר רק ממוכן, שהיה הקטן? לא משום שדיבר ראשון, אלא משום שקבלו את דעתו. כמו כאשר אומרים "נראים דברי רבי יהודה", אין מזכירים את דעות החולקים עליו.

ר' יוחנן אמר תלתא אמוראין:
חד אמר:
על ידי שהייתה מסטרתו בקורדקין שלה על פניו לכאן ולכאן.

וחרינא אמר:
על ידי שלא הזמינה את אשתו לסעודת נשים.

וחרינא אמר:
על ידי שהייתה לו בת, והיה מבקש להשיאה למלכות.
מאן דאמר על ידי שהייתה מסטרתו בקורדקין שלה על פניו לכאן ולכאן,
שאמר לא על המלך לבדו עוותה ושתי המלכה.
ומאן דאמר על ידי שלא הזמינה את אשתו לסעודת נשים,
שאמר כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן,
הדא היא דלא הות תמן.
מאן דאמר על ידי שהייתה לו בת, והיה מבקש להשיאה למלכות.
שאמר ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה.

אמר רבי שמואל:
בלא דדין הות צריכה.

רב ושמואל -
רב אמר:
כדי הבזיוון הזה לקציפה הזאת.

ושמואל אמר:
כדי הקצפון לבזיוון זה.

אמר רבי חנינא:
כדאי הוא הבזיוון שביזה אביה את כלי בית המקדש לקצפון שקצף עליה והרגה.

אמר לו: אדוני המלך, דבר אתה מוציא מפיך, ואני מכניס את ראשה בדיסקוס.

ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור וגו'.

אמר ר' חנינא בריה דר' אבהו:
כתיב (איוב ה') כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תרפינה. בלשון שנטלה מלכות מזקנה,
שאמר לו שמואל (ש"א ט"ו) {ונתנה לרעך הטוב ממך}, בו בלשון חזרה לו המלכות.
הדא הוא דכתיב: ומלכותה {יתן המלך לרעותה הטובה ממנה}.

ר' לוי ור' יצחק -

ור' יצחק אמר:
פתגם גדול אנו עתידים לשמוע מזו שנכנסה למלכות.
מהו? שמחה וששון ליהודים?

אמר ר' יהודה בר' סימון:
ונשמע פתגם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שאמר בחכמתו ובתבונתו -
(שמות י"ז) מחה אמחה את זכר עמלק כי רבה היא.

רב ושמואל -
חד אמר:
הדא מלכותה רבתא להדא חטיתא.

וחד אמר:
הדא חטיתא רבתא להדא מלכותא.

וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן וגו':

גזר והכניס ראשה בדיסקוס.

אמר רב הונא:
אחשורוש דעת סרוחה הייתה לו.
מנהג שבעולם אדם מבקש לאכול עדשים, ואשתו מבקשת לאכול אפונים,
יכול הוא לכופה?
לא מה דהיא בעיא היא עבדה?

אמר ר' פנחס:
ולא עוד אלא שנעשה שחוק בעולם.
בנוהג שבעולם מדיי נושא פרסית, והיא מדברת בלשון מדיי.
פרסי נושא מדיית, והיא מדברת בלשון פרסי.
אבל הקדוש ברוך הוא דבר עם ישראל בלשון שלמדו.
הדא הוא דכתיב: אנכי ה' אלהיך לשון יחנך.

אמר רבי נתן:
דבית גוברין ארבע לשונות נאין הן שישתמש בהן עולם:

לעז לזמר
פרסי לאלייה
עברי לדיבור
רומים לקרב

ויש אומרים: אף אשורית לכתב.
עברית יש לה דיבור ואין לה כתב.
אשורית יש לה כתב ואין לה דיבור.
בחרו להם כתב אשורית ולשון עברית.
בורגני אחד אמר בררו להון לשון רומי מלשון יוני.

ר' יהודה בר' סימון אמר:
גנאי הוא לה שחותמת שאינה שלה.

ורב חנין בר אדא אמר:
אף על פי כן וטפרה די נחש אינה חותמת אלא בלשונה.

אמר רבי שמואל בר נחמן:
מכאן אדם צריך לשנות את פרשיותיו.
אילו לא שנה לנו משה את התורה, מהיכן אנו יודעין השסועה,
ואילו לא שנה לנו דניאל את החלום מהיכן אנו יודעין וטפרה די נחש.