פרשה ח

[א] רבי אבא בר כהנא פתח:
(תהלים ד') רגזו ואל תחטאו.
אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, עד אימתי הם מתרגזים עלי ואומרים:
לא פסול משפחה הוא, ולא מרות המואביה הוא?
(שם) אמרו בלבבכם על משכבכם,
אף אתם לא באתם משתי אחיות?
אתם ראו מה עיקרכם, ודומו סלה.
ואף תמר שלקחה יהודה זקניכם, לא מפסול משפחה הוא?
אלא בתו של שם בן נח.
מה, אתם יש לכם יוחסים?!
ר' יעקב בר אביה אמר:
ארגיז יצרך ואל תחטא.
ורבנן אמרין:
אכעיס יצרך ולא תחטא.

אלה תולדות פרץ

אמר רבי אבא:
כל מקום שנאמר -
{אלה} - פסל את הראשונים,
{ואלה} מוסיף על הראשונים. וכו'

וחצרון הוליד את רם ולא ירחמאל היה בן קדמאי.
(דה"א ב, ט) ובני חצרון אשר נולד את ירחמאל ואת רם ואת כלובי.
אלא שנשא אשה כנענית להתעטר בה,
דכתיב (דה"א ב') ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה.

ורם הוליד את עמינדב ושלמון אלא עד כאן עשו סולמות לנשיאים,
מכאן ואילך עשו סולמות למלכים.

ר' יצחק פתח:
(תהלים מ') אז אמרתי הנה באתי שירה הייתי צריך לומר שבאתי.
ואין {אז} אלא שירה, שנאמר (שמות ט"ו) אז ישיר משה.
מכלל {לא יבא} הייתי, ובאתי.

(תהלים מ') במגלת ספר כתוב עלי במגלה אשר צוית לא יבאו בקהל לך.
בספר (דברים כ"ג) לא יבא עמוני ומואבי.
ולא דיו שבאתי, אלא במגלה ובספר כתוב עלי.
במגלה: פרץ חצרון רם עמינדב נחשון בועז עובד ישי דוד.
בספר: (ש"א ט"ז) ויאמר ה' קום משחהו כי זה הוא.

ר' הונא אומר:
כתיב (בראשית ד') כי שת לי אלהים זרע אחר, זרע הבא ממקום אחר.

ואיזה? זה זה מלך המשיח.

ר' ברכיה ור' סימון:
משל למלך שהיה עובר ממקום למקום ונפלה מרגלית מעל ראשו.
עמד המלך וכל פמליא שלו שם,
והיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבו של מלך וכל פמליא שלו כאן?
ראו, אמרו: נפלה מרגלית מעל ראשו.
מה עשה? צבר את העפר והביא מכבדות,
וכבד את הצבור האחד ולא מצאה, והשני ולא מצאה, והשלישי ומצאה.
אמרו: מצא המלך את מרגליתו.
כך הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם: לך לך,
לך הייתי מצפה. מה צורך היה לי לייחס

שם
ארפכשד
שלח
עבר
פלג
נחור
תרח

אלא בשבילך:
(דה"א א') אברם הוא אברהם.
(נחמיה ט') ומצאת את לבבו נאמן לפניך.
כך אמר הקדוש ברוך הוא לדוד:
מה צורך היה לי לייחס:

פרץ
חצרון
רם
עמינדב
נחשון
שלמון
בועז
עובד
ישי

לא בשבילך? מצאתי דוד עבדי.